תתקיד

יטפו ההרים עסיס היינו ברכה והמשכה, והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול כדי שיהי' ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו להר ה'^קמג הי' צריך לזה שופר גדול^קמד, פי' אשור היינו תענוגים^קמה שיש תענוג ממאכל שערב לחיך, ויש תענוג של כבוד ותענוג מלבושים, וזהו האובדים בארץ אשור שזהו פועל טמטום המוח, כי האובדים בארץ אשור היינו טמטום המוח שא"א להתבונן כלל, והנדחים בארץ מצרים היינו טמטום הלב^קמו שהגם שמתבונן במוח מ"מ אינו נמשך בלב כמארז"ל חמרא דפרגוסא ומיא דיומסס קיפחא עשרת השבטים שהי' להם לקרוא^קמח החדש הזה לכם^קמט פי' שזה יהי' לכם וקראו החרש הי' לבם^קמז מפני שטמטמו אצלם את לבם, וזהו"ע טמטום הלב הגם שמתבונן במוח מ"מ אינו נמשך בלב. ובד"כ יש ג' שרי פרעה קנה ושט ורידין^קנ, קנה ושט היינו תאוות אכילה ושתי' ורידין היינו רתיחת הדמים שבהבלי עוה"ז שזהו מיצר הגרון שמונע ומעכב שלא יומשך ממוח בלב. וכדי שיבואו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים להשתחוו^קנא בהר ה' שענין השתחוואה היינו בפישוט ידים ורגלים^קנב בבחי' ביטול צריך לזה שופר גדול ע"כ ביום ההוא יתקע בשופר גדול דוקא. וזהו שארז"ל הרואה שופר בחלום יצפה לישועה כמ"ש והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, כי ענין החלום הוא בעת השינה, ושינה הו"ע שופר תשובה החזרת הנפש, ורואה בחלום שופר זהו שופר בכופל א"כ זהו כמו שופר גדול ע"כ יצפה לישועה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול.

עפ"ז יובן מ"ש בילקוט שמאיל של יצחק לא יצא דבר לבטלה כי האפר של איל הוא יסוד של מזבח הפנימי כמ"ש שמן וקטורת ישמח לב^קנג, כי על מזבח החיצון הקריבו פרים ואילים וכבשים היינו הקרבת חלב ודם חלב הו"ע תענוג ודם הו"ע רתיחת הדמים אבל על מזבח הפנימי' הי' הקטרת הקטורת שהו"ע בחד קטיר אתקטרנא בי' אחידא^קנד כו' והו"ע אפר של מזבח הפנימי' כו', והגידים של איל של יצחק

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org