ולכאו' מה שייך שם שכחה, אך השכחה היא מצד אחוריםצח, ובבחי' חכ' יש ג"כ אחוריים, הרי כמו שא"א להיות השכלה חדשה בלא ברק המבריק כמו"כ א"א להיות בלא אותיות המח', נמצא זה וזה גורמים דמה נ"מ דאם לא יש הפועל או אם לא יש במה להביא לידי גילוי, וכמו"כ יובן למעלה הנה איהו וגרמוהי חד הוא כמו אותיות דיבור שהם לזולתו כמו"כ בחי' איהו וגרמוהי הוא רק כדי שיהי' בריאה יש מאין היינו התהוות עצם מציאות היש, וגם לחבר הנפש עם הגוף שאינם בערך כלל, אך מצד א"ס הסוכ"ע אשר כולם בחכ' עשיתצט שגם חכ' נחשבת לעשי' גשמיותק, אפ"ל התחברות הנשמה עם הגוף (ה' דקשור רוחניות בגשמיות הוא מכח א"ס מפליא לעשותקא ע') אבל איהו חיוהי הוא כמו בידעותקב עצמותו יודע את הנבראיםקג וכמו המח' שהוא גילוי העלם העצמי לגבי עצמו, רק שמח' הוא לבוש הנפש משא"כ חכ' הוא עצמיות, וכמ"ש בסש"ב שגם חכ' אינו עצם הנפשקד, צ"ל ההפרש כמו בין גופים ללבושיםקה דשניהם לבושים, אך הנה לבוש יכולים לפשוט וללבוש שפושט א"ע מלבוש זה ולובש א"ע בלבוש אחר, אבל הלבוש דגוף אינו שייך שיפשוט גוף זה וילבש גוף אחר וגם אינו שייך שיפשט א"ע לגמרי מהגוף דבע"כ אתה חיקו רק שבכחו לזככו ולא לפשטו, וכמו"כ יש כמה מדריגות בלבושים, ויש לבוש כהדין קמצאקז דלבושא מני' ובי' שהוא לבוש עצמי יותר ומ"ש איהו וחיוהי חד הוא כמו הלבוש דקמצא דמני' ובי', וזהו בידיעת עצמותו כו' לא ידע אנוש ערכוקח אלקים הבין דרכוקט, ולפ"ז הנה איהו שמתיחד עם גרמוהי לברוא מאין ליש, הוא כח הגבול שבא"ס דכמו שיש לו כח בבע"ג כמו"כ יש לו כח בגבולקי, אך מה דאיהו וחיוהי חד הוא בחי' א"ס הבבע"ג וגבול לגבי בלתי בע"ג אינו בערך כללקיא,