מדנים ובפרט ליכלוך שע"י חטא ועון שנדחה ממחיצתו של הקב"ה אבל כשגובר על המונעים ומעכבים אז יש כח להנפש כי עולה למעלה ושואף לה חיים ממקור החיים מקור התענוגים ואז נעשה למחרת ברי' חדשה לגמרי כי כמו בלעו"זצה אם תעזבני יום יומים אעזבךצו כן מצוה גוררת מצוהצז כי באמת שאם מבחין יום א' לקיים תורה ומצות כתיקונן ירגיש שלמחר יהי' באופן אחר היותר נעלה. וזהו כל ימיו בתשובה כי כל יום ויום ע"י תומ"צ ישיב הנפש לשאוף חיים ממקור החיים מקור התענוגים.
וכן יובן ענין תשובה משמיטה הנה כתי' שש שנים תזרע כרמיךצח ובשנה השביעית תשמטנה ונטשתהצט שהוא ע"ד מ"ש ששת ימים תעבודק וביום השביעי תשבות שמפסוק זה מצינו היתר לעשות מלאכה כי בלא זה מה מאן דמחוי קמי' מלכאקא קטלא חייב כש"כ לגבי מלך מלכי המלכים הקב"הקב שמלא כל הארץ כבודוקג ולית אתר פנוי מיני'קד ובפרט מלאכת חרישה וזריעה שבודאי הי' אסור רק מפסוק זה הורה לנו היתר. והוא מצד ב' טעמים, א' שלמלך בשר ודם הכל תופס מקום אבל קמי' ית' הכל כלא חשיבקה, ועוד כי למלך בשר ודם אנו רואים בעיני בשר אבל הקב"ה אינו נראה ונגלה שהוא בהעלם אף שכתי' את השמים והארץ אני מלאקו אך שזהו רק בהעלם והיא הנותנת מפני שמאיר שם אני שהוא עצמות א"ס הוא דוקא בהעלם. וע"כ רשימה שלא נגע בה הצמצום הוא מקור כליםקז להעלים לכן ששת שנים תזרע שמותר בעשי' מלאכה ובשנה השביעית הוא שביתה מכח הצומח, ואף שהכוחות הם מלובשים בהארץ שהרי יש צמחים דשאים ועשבים מ"מ מאי איכפת לנו כי העיקר המלאכה הוא העלאת מ"ן שע"י הגרעין, מה שנרקב בעפר הארץ מעלה אותו לכח הצומח, ובשנה השביעית אז הוא שביתה מהעלאות מ"ן לכח הצומח, וכן יובל הוא במדריגה גבוה שהוא מד' שמיניקח ושם כתי' בפירוש תשובו