פעולה ואח"כ כשבא להמשלח וא"ל מה שפעל אז הוא השלימות, כמו"כ החיות הוא שליח מהמשלח להחיות את הגוף והמכוון כמ"ש אנכי עשיתי ארץפד ואדם עלי' בראתי מה שאנכי מי שאנכיפה נשפל שיהי' ארץ הוא בשביל האדם, והאדם בשביל בראתי בגימ' תרי"גפו שעיקר המכוון בשביל תרי"ג מצותפז, ואח"כ בעת השינה עולה החיות למעלה לכן צ"ל תחילה החשבון צדק בנפשופח בינו לבין קונו והמחו"ד אשר לא לה' המה צ"ל חרטה גמורה, והמחו"ד דקדושה צ"ל חזרה לאלקות.
וכמו"כ ר"ה הוא בכללות השנה שנמשך חיות על כלליות השנה, וכמו"כ החזרה הוא ג"כ בר"ה ואז צ"ל בכי' וע"ד מים תחתונים בוכיםפט כו' שאינם רע ח"ו רק שעד שלא נבה"ע הי' מים במיםצ שמים העליונים לא היו בתכלית העילוי ומ"ת בתכלית ההגשמה, וע"י יהי' רקיע ויהי מבדילצא נעשו מ"ע בתכלית העילוי והרוחניות וכמארז"ל כשתגיע לאבני שיש טהור א"ת מים מיםצב, ומ"ת הם מקור כל תענוגים גשמים, דכשמברך על הדבר גשמי ה"ה מעלה אותו, אבל אפ"ל שיהי' ע"ד בטן רשעים תחסרצג, לכן הם בוכים על עצם הירידה שהם מחיים דבר גשמי, כמו"כ הנשמה היא חלק אלוקה ממעלצד, חלק ה' עמוצה, חלקי ה' אמרה נפשיצו, וירדה למטה בגוף שהוא דומם והמכוון כדי שיוכל לעלות כל דבר, אבל מ"מ ה"ה דומם וע"ז צ"ל הבכי' (ובפ"אצז מ"ת בוכי"ם ע"י הבכי' באים לבחי' ברוך כבוד ה' ממקומוצח, ובכי' שייך אפי' בצדיקים ג"כ וכמ"ש בבכי יבואוצט ובתחנונים אובילם אפי' צדיקים גמורים דכל עלי' הוא ע"י בכי', וזהו כל מי כו') ומכ"ש כשידע