כמו שע"י בחי' מאדך של האדםקנט מעורר מאד העליון כו', ובאתעדל"ת אתעדל"עקס שע"י בחי' חסד הזה, פי' תי' חסד הוא ח"ס דלי"תקסא מל' דלקסב ואביון שכאשר מעורר רחמנותו וטובו להשפיע חסד לדלי' להחיות את נפשם והיא בלתי הגבלה מוגבלת כענין השיעורים הנ"ל שאמרו, עי"ז מעורר חסדו ית' שהיא באמת בלי גבול והוא בחי' חסד דלגאו בחי' חסד עילאה שנק' ורב חסד או גם בחי' חסד דקשוטקסג, שהרי עי"ז נמשך גם להיות מחי' מתים ברחמים רביםקסד, ולא כמו הזאת מי חטאת לבד, שיומשך תוך בחי' עולמות עליונים ותחתוני' שהכל נק' דלים ושפלים נגדו ית', ולית להון מגרמייהו כלום, וכולא קמי' כלא חשיבקסה, ועי"ז מתתקנים כל הפגמים שפגם ע"י בחי' מגרעת בקדש העליון שנעשה ע"י בעולמות עליונים ותחתונים כו'.
וזהו עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח, שעם היות שע"י הזבח שהיו מקריבין בזמן שהי' בהמ"ק קיים הי' מתכפרקסו על השוגג כו' וכמ"ש מזה במ"א, מ"מ הרי זבח הקרבן זה הוא רק פרט מצוה א', משא"כ בצדקה הרי יוכל לתקן בלי גבול לתיקון עוונותיו ולכן אמרו במשנה בכל מאדך בכל ממונך כו'.
וענין בחי' משפט שנא' בפסוק זה י"ל שגם ביגמדה"רקסז נא' ג"כ לשארית נחלתוקסח שארז"ל ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשירייםקסט דוקא, שגם בהם יש קצת דקדוק כמ"ש הטעם מזה במ"א, וגם נק' מכילין דרחמיקע, לכן ע"י בחי' המשפט שאדם עושה בצדקה זו נמחק גם זה, או שזוכה לבא למדריגה בחי' שיריי' שנת' במ"א שזהו ענין שיורים מה שא"א לבוא באו"פקעא כו', ולכן ארז"ל שגדול צדקה כו'.