תשסג

לברוא מאין ליש, ואח"כ בשבת כי בו שבת כמו האדם בעת עשי' המלאכה מושפלי' הכחות בעשי' ואח"כ השביתה היינו שהכחות חוזרים לשרשם ומקורן.

כמו"כ יובן למע' דהגם דלא בעמל וביגיעה ברא הקב"ה את עולמו^מט כ"א במח' וברוח פיו מ"מ דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה^נ, וצ"ל שבדיבור נמצא הכל וכן אנו רואים דכשדובר צריך לחשוב מה לדבר, ומדות יש ג"כ בדבור דבאיזה מדה שהוא ה"ה דובר, ובאמת יש חכ' בדיבור ג"כ, כמו שאנו רואין שיש אדם שמבין את השכל ויכול להסבירו לחבירו, ויש שהוא מבין את השכל בטוב וא"י להסבירו לחבירו^נא. ולכאורה צ"ל מפני מה א"י להסבירו שה"ה מבין את השכל וגם אותיות ההברה נמצאים אצלו ולמה א"י להסבירו, אלא מפני שחסר לו כח ההלבשה באותיות, דכח ההלבשה שרשו מאותיות הרשימה שלפני הצמצום פי' שלא נגע בו הצמצום^נב, ולכן משם נמשך אורות בכלים ע"י המשכת הקו, וכח זה חסר לו, הרי שיש חכ' בדיבור, ועוד מאחר שהשכל מגלה דיבור איך שייך שבדיבור עצמו לא יהי' חכ', והנה כתי' בדבר ה' שמים נעשו^נג ומאחר שנתהוו מדיבור מוכרח לומר שגם בנבראים יש חכ' וכמו אשר יצר את האדם בחכ'^נד ול"ד אדם אלא אפי' כל הנבראים יש בהם חכ' כמו בעשבים ואילנות יש בהם חכ' שא"א להשיגו וכמה נלאו המחקרים עד שמצאו שכמו שבאדם יש גידי הדם וגידי הרוח כמו"כ בעלים יש גידי הדם וגידי הרוח^נה ובאמת לא השיגו בשלימות שיש בזה חכ' נפלאה מאד. ומזה יתבונן האדם דמה רבו מעשיך ה'^נו שיש ריבוי הנבראים שנתהווה ובכולם יש חכ' מכ"ש שבהמקור המהווה שיש חכ' ומזה יבין גדלות הבורא. וכמו אומן שעשה כלי בציורי' יפי', ואף שכעת לא יש כאן האומן ומ"מ יודעין מהכלי שהאומן הוא חכם גדול, כמו"כ מהעולם יובן גדלות הבורא. וזהו בראשית בחוכמתא^נז, וזהו בששת ימי החול היו הכחות מושפלי' בעשי' ואח"כ בשבת כי בו שבת ענין השביתה הוא החזרת המוחין למקורן ושרשן.

וזהו"ע קידוש היום דאי' במדר' אותה האורה שמשה ל"ו שעות^נח י"ב שעות היום וי"ב שעות הלילה וי"ב שעות דשבת לכן ר"ה נק' ג"כ סתם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org