אמשיך רוח ואייתי רוחכט, דריח ורוח ענינם אחדל, והוא ע"ד הגילוי שיהי' לע"ל עד יערה עלינו רוח ממרו"םלא.
והנה נת"ל דהקטרת הם מסממנים דומםלב גשמים דוקא כמו"כ מצות נתלבשו בדברים גשמים דומם, ובמ"א מבואר שהקטרת הם העלאות האותיותלג כ"ה בכהאריז"ל בכ"מ, כן מבואר במ"א בענין המצות שהם העלאות האותיותלד ועי"ז נמשך המשכה דמצות הם רוח שהוא אויר אור י'לה שעי"ז נמשך בחי' ותורה אורלו, (בפ"א וזהו בשמים ראשלז, בשמים הוא בחי' ריח ועי"ז הוא נשיאת ראש), ולכן כל הגילוים דלע"ל נא' בל' צדקה וכמ"ש וילבש צדקה כשריוןלח וכובע ישועה בראשו, כובע ישועה בראשו הוא בקיצור, תוס' המשכה מא"ס המאציל העליון ביתר שאת מההמשכה והשפעה בראשית האצי'לט, וכפי מ"ש ברמ"ז מובן יותר שפי' שהם שע"ה נהורין שנמשכים מחוטמאמ, ועפ"ז מובן מה ששייך למ"ש תחילה וילבש צדקה כשריון שהוא בחי' ריח וכלי הריח הוא החוטם שהוא מקור שע"ה נהורין לכן ע"י צדקה נמשך כובע ישועה שע"ה נהורין, ובמדרש פי' כובע ישועה הוא מצנפת של כה"גמא, וענין המצנפת הוא ג"כ הארת הכתרמב, ובד"כ כובע ישועות הוא תוס' המשכה מעצמיות המאציל במוחין בכלל (בפ"א וגם בחי' כתר נכלל במוחין) ובד"פ בבחי' גולגלתא ומו"ס, דהנה ריח הוא משיב את הנפשמג דכשנתעלף הרי לפי שעה