תריב

ולהבין כ"ז צריך להקדים תחלה^יח סדר ֶ העלאת הקרבן שהאיש המקריב אותו צריך להקדישו בפה^יט דוקא, ואח"כ שוחטין אותו כו' ומעלה אותו הכהן ע"ג המזבח, והענין הוא בהיות ידוע שבהמה בגימ' ב"ן^כ שהוא בחי' ש' ב"ן המתברר והמברר הוא האדם שאדם בגימ' מ"ה^כא שזהו בדוגמא כמו שהוא למעלה שמ"ה מברר ב"ן^כב, ולכן צריך האדם להקדישו בפה ולומר ה"ז עולה וה"ז קרבן, והיינו כי עם היות שרש הבהמה גבוה מאד נעלה בבחי' התהו שקדם במעלה על בחי' התיקון^כג כו' כנ"ל, עכ"ז עצם בחי' הבהמה בנפילתה למטה ה"ה גשמיות ונפלה וירדה כ"כ עד שנעשית בהמה בחי' בע"ח שהוא פחות במעלה נגד מין המדבר עד שלצורך אכילת מין המדבר הותר שחיטת^כד ונחירת בע"ח^כה כו', ולכן בכדי להעלותה מגשמיותה צריך האדם שהוא בחיר הנבראי'^כו והוא בגימ' מ"ה להמשיך עליו אור מקיף בכדי שהמקיף יעלה אותה שתוכל להתעלות ע"י הכהן לשרש שרשה ושתוכלל באש שלמעלה בבחי' ארי' דאכיל קרבנן^כז שהוא בחי' ימין מקרבת^כח ואגב ז"ע לאכללא שמאלא בימינא^כט כו', וע' במ"א בענין ואם האכל יאכל^ל בשתי אכילות הכתוב מדבר שהוא אכילת מזבח ואכילת כהנים שכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים^לא שאכילת כהנים ז"ע אכילת אדם שמעורר אכילת אדם העליון שגבוה יותר מאכילת מזבח כמש"ש באריכות, ע' בהג"ה לד"ה מזמור לתודה, וקרבנות שהם נשרפי' כמו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org