להאדם דוקא, וזהו שנת' בכ"ד שכאשר מ"ה מברר ב"ןשכז מתעלה לבחי' ס"גשכח, וס"ג הוא בחי' התהושכט שבז"ת דס"ג הי' השבירהשל כנודע, ולעיל נת'שלא שהעליייה הוא למעלה מתהו ותיקון, בחי' שם ע"בשכו דיודי"ןשלב כו', וי"ל שעליית דברים הגשמיי' ששרשם מבחי' התהו מתעלים לשרשם הוא בחי' תהו דהיינו ש' ס"ג, אבל האדם העושה מתעלה לבחי' ש' ע"ב שלמעלה מתהו ותיקון, ועוי"ל שבאמת שניהם מתעלים למעלה מהתהו, כי אינו דומה כ"כ גשם המצוה לדבר הגורם כנ"ל בענין הסתימה, ורק י"ל שעשיית האדם וגשם המצוה הוא זה וזה גורם כו', ובשניהם הוא הרצה"ע שנמצא שבהם הוא בעל הרצון, דאל"כ הלא השבירה הי' בכוונה כנ"לשלג ובכ"ד, שזהו ג"כ כעין ירידה צורך עלי' ואם עולים רק לשרשם מהו העלייה כו', אלא שצ"ל שמ"ש שעולים לס"ג י"ל ג"ר דס"ג שזהו למעלה מתהו ותיקון כו', אמנם לפי מה שנת"ל בענין ג"ע שהוא ג"ר שבכל עולם, א"כ ג"ר דס"ג הוא כענין ג"ע דתהו שא"ז תכלית העלי' כו', אמנם באמת חו"ב הם תרדל"משלד א"כ ס"ג וע"ב הם ג"כ עד"ז וצ"ע, או י"ל שג"ר דס"ג זהו למעלה מתהו, וכמו ג"ע דתיקון י"ל שזהו ג"ר דז"ת עצמם, אך באמת א"צ לזה כלל שהרי בתהו לא הי' שייך ג"ר לז"ת שזהו רק בתיקון ציור אדם אבל בתהו נקודים זת"זשלה הנה גם במדות לא הי' התכללות וכ"ש מוחין ומדות, א"כ ג"ר דס"ג הוא למעלה מתהו כו'.
ובכ"ז יובן ענין אני לדודי ודודי לי הרועה בשושניםשלו, ולכאו' צ"ל מהו ענין הרועה בשושנים לבחי' אני לדודי, אך הענין הוא שארז"ל א"ת שושנים אלא ששוניםשלז והיינו ששונים בהלכות, שכל מצותי' ש"ת הם מבוארי' בהלכות, ונא' שושנים שכשם בשושנה יש י"ג עליןשלח דסחרין לה כך בתורה הוא י"ג מדות