תתכה

יניח צדיק את ראשו^עד הרי הי' בהם הרגש, וכן אבני בהמק"ד היו מתרחבים ומתצמצמים^עה דזה שייך בצומח הרי הי' בהם הרגש, וכ"כ בנחמי' שא' סנבלט היחיו האבנים מערמות עפר^עו והמה שרופות, דנשרפו בשריפות ירושלים וא' בהם היחיו הרי שייך בהם חיות, וכשלוקח מצוה מדומם הרי מתוסף הארת הקדושה שבהדומם) וזהו שכ' בזהר שלא יהי' במגנא וברקניא דיש מצות שע"פ תורה הנגלית יוצא י"ח בשל חבירו, כמו תפילין שיוצאים י"ח בתפילין שאולים^עז (בפ"א וכן לולב במתנה ע"מ להחזיר^עח ) ובזהר אי' שאסור במגנא וצריך להוציא ע"ז מעות, וברקניא לכאו' הוא יתור לשון אך הכוונה כשצריך לקנות איזה מצוה יכין מתחילה המעות ע"ז דההכנה הוא ג"כ ענין וכמ"ש וביום השישי והכינו^עט.

וזהו שא' במגנא וגם לא ברקניא היינו שלא יהי' ריקן מזה מקודם, וה"ז כמארז"ל הדור מצוה עד שליש^פ, הדר הוא בתפארת^פא, ומצוה הוא מצות המלך^פב שהוא במל'^פג, וזהו הדור מצוה עד שליש, שעי"ז נמשך משליש האמצעי דת"ת במל' וכשמהדר יותר משליש זוכה שיומשך גם משליש העליון דת"ת במל', וזהו מ"ש איש כמתנת ידו^פד כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך, מתנת ידו היינו הדור מצוה שהוא מתנה דכל מצוה יש לה שיעור עד כמה הוא החיוב וכשמהדר עוד עד שליש ה"ז מתנה, כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך היינו כשמהדר יותר נמשך גם משליש העליון דת"ת במל', וזהו שמזהיר כ"כ בזהר ע"ז וא' אסור כו' וע"פ גליא דתורה אי"ז חיוב כלל, שעי"ז ממשיכים ממדרי' גבוה, ועפ"ז יובן משארז"ל מ"ד עריות דכתי' חנם וכן בספרי אמרו חנם בלא מצות הכוונה שע"י מצוה אינו יכולים לבוא לבחי' זו, רק ע"י בחי' בכל מאדך בכל ממונך שלא בהגבלת חומש או מעשר, ועי"ז רחבה מצותך מאד^פה שמצות נעשים כלים רחבים לקבל מאד העליון שבלי גבול דהנה מאד"ך כתי' היינו מאד האדם^פו שאין ערוך לו לגבי עולם שלמעלה ממנו וכ"ש לגבי מאד העליון אך בחסד ה' עלינו כשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כוחן^פז וכמ"ש שור או כשב^פח כו' ועי"ז מעורר מאד העליון שהוא באמת בלי גבול.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org