תתקנא

לגבי הנשמה היא התחדשות. ולכאורה י"ל מאחר שמצד הגוף הם אחד ומצד הנפש הם אחד^מו מ"ע הזיווג, ובאמת מצינו שארז"ל עד עכשיו מה הוא עושה יושב ומזווג זיווגים^מז, וכן ארז"ל קשה לזווגם^מח וגבי מטרוניתא דין מוחא קטיעא^מט כו', ולכאורה אינו מובן כיון שמצד הגוף ומצד הנפש הכל שרשן הוא מאדה"ר היינט וויימען^נ מי וועט נעמען איז אלץ איינש.

אך הענין הוא דהנה אי' בכהאריז"ל שאף שכל הנשמות הי' כלולים באדה"ר אבל לא כולם ממקום אחד יש שהי' כלולים במצחו^נא בחוטמו בעיינין באודנין בשערותיו בפאותיו^נב, וכדי שיהי' עזר וגם כנגדו^נג צ"ל שניהם ממקום אחד. ונמצא שאחד שנושא אחת יוכל להיות שהי' בתכלית ההתאחדות ונתרחקו בריחוק גדול והוא נתגדל אצל אביו ואמו והיא נתגדלה אצל אביה ואמה והם בעירות רחוקות זמ"ז וע"פ הגמ' בן י"ח לחופה^נד שזהו זמן רחוק ואח"כ בא איש הבינים ואמר לו שבעיר ההוא יש איש אחד שברצונו לעשות שידוך עמך, וקודם לכן לא הי' יודע כלל אפי' ש' העיר ואינו מכירה וצריך לעשות ריבוי חקירה ודרישה גין זה, אך האיש הבינים הוא מייגע ומשתדל ביז וואנעט ער פירט זיי צונויף, ואח"כ היחוד הוא להוליד בדומה לו כי איש ואישה י"ה שורה ביניהם ואח"כ מולידים בן ובת שהוא ו"ה^נה, ולע"ל נא' והי' ביום ההוא יהי' ב"פ י"ה^נו, נמצא שו"ה יהי' ג"כ י"ה שהוא בדו"ל^נז. ע"כ השמחה היא שמחה גדולה מחמת שקודם הי' בתכלית הקירוב ואח"כ נתרחקו בריחוק כזה שהוא לא הי' מכירה הנה הריחוק הזה גורם שהקירוב יהי' בשמחה ע"ד שני אוהבים נאמנים. אך באמת לא נוכל להמציא משל מכל^נח על זיווג הנשמות למעלה, אך מזה נוכל להבין קצת כמו שני אוהבים נאמנים שהי' בתכלית הקירוב ואח"כ נתרחקו בריחוק גדול שלא הי' יודעים זמ"ז הריחוק הזה גורם שהקירוב שיהי' אח"כ יהיה בשמחה. וכן יובן בענין הקרבנות שע"י שמקריבין הבהמה שהניצוץ הי' קודם בהתאחדות עם השרש ואח"כ נתרחק ונפל למטה מטה וכשמקרבין הניצוץ לשרשו נעשה מזה שמחה למעלה ועי"ז

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org