דברי אלקים חיים, ובמא"א ך' מ"ז כלל ופרט הם זו"נ, והוא מהזח"ב תרומה קס"א סע"ב ואתחנן רס"ד ע"א, שהם תושב"כ ותשבע"פ, וכ"מ ממארז"ל ע"פ ויהי ככלותו לדבר אתושיא, שארז"ל בפי' ככלותו כללי' מסר לושיב כמ"ש מזה בשל"ה גבי חה"ששיג וכמ"ש במ"א ע"פ ויהי ככלותושיד, ויש להעיר ממ"ש בסידור בד"ה הקל קול יעקבשטו וז"ל ובתחלת שי"ב כשעלה ברצונו לברא אתשטז העולם במח' אחת נבראו כל העולמותשיז בדרך כלל, ונפרטו אח"כ בט' מאמרות כו' ע"ש נמצא המחשבה היא כלל והואשיח עלמא דאתכסי' והדבור הוא פרט והוא עלמא דאתגלי', ובד"ה כי תצאשיט דרוש הראשון פ"ג המחשבה שהוא מקור ושרש לעלמא דאתגלי' כו' ד' רבתי דאחדשכ שהוא המאמר האחדשכא שבו נכללו כל העשרה מאמרות כו' ע"ש. וכן ענין הוי' הוא האלקיםשכב כדפרי'שכג בת"א ואראשכד בד"ה וידבר אלקים כו' אני הוי'שכה בפי' אימתשכו גדולשכז הוי' כשהוא בעיר אלקינו, עיר ובתים צירופי אותיות הדבור המחלקים השפעת ש' הוי' לריבוי בחי' פרטים אז נודע הגדולה כו' ע"ש מובן שההשפעה הבאה מש' הוי' זהו כלל ובחי' עיר אלקינו זהו פרט, ועמ"ש בשם האו"ת מהמגידשכח בענין תפילה קצרה שהוא עקודים אשר כל הע"ס עקודים בכלי <נח>
ּ אחד מה שאח"כ נעשו ה' פרצופי'שכט וכו', והיינו כי שם הכלי שהוא האותיות מועט והאור הוא רב, ובאצי' ההיפך רבוישל הכלי ומיעוט האור, וכמו הראש לגבי הגוף שבהראש רבוי האור ועיקר השכל, והכלי קטן, וההיפוך בהגוף וכש"כ בהרגלים כו', וכן המעיין קטן והוא מים חיים, משא"כ רחובות הנהר, ועמ"ש בת"א בביאור ע"פ מים רבים שבפ' נחשלא בענין אחות לנו קטנה, וכן היו"ד דש' הוי' לגבי הה"א וכן לגבי הוא"ו כו', אך לפעמים נמצא להיפוךשלב שפי' ארוך רומז לבחי' גבוה