חוזר לקדמותו ממש והיינו לקדמות דאור א"ס כמו קודם שיצאו ב' שמות מחולקי' עכ"פ כנ"ל (ועפ"ז יובן איך ע"י ממעמקי' נמשך שיומשך מעצמיות אוא"ס שלמעלה גם מבחי' מ"ה וב"ן שז"ע קראתיך לעצמיות אוא"ס שמשם יומשך ש' הוי' מחדש כו'), וא"כ בהכרח שאין המצוה הזאת דתשו' נמצאת לא בשמים ולא מעבר לים כו' כי למעלה היא גם מהם מטעם זה ובאדם הרי היא נמצאת מטעם הנ"ל (דאדםמ אדמה לעליון שלמעלה מהשתלשלו' כו') וע"כ ממך דוקא לא נפלאת ולא למעלה דלמעלה נפלאת היא ורחוקה היא (גםמא מבחי' שמים וים כו') מטעם הנ"למב.
כימג קרוב אליך הדבר מאדמד בפיך ובלבבך לעשותו, פי' כי קרוב כו' ענין נתינת טעם הוא למה שקדם במאמרו בהפלגת מעלת האדם איך שניתן לו גם כל בחי' מקיפים עליוני' הגבוהים מאד נעלה כו' שלא יהי' אצלו בחי' הסתר והפלאה כו' שכ"ז לא זכה האדם מצד עצמו ממש אע"פ שהוא בחי' כוללת כי לא נוצר האדם בשביל עצמו בלבד אלא כדי לתקן דבר נוצר, והוא שאמר כי קרוב אליך הדבר לעשותו בה"א הידיעה שהוא בנין ותיקון הנוק' שנק' דברמה וכמ"ש דבר מלך שלטוןמו כו'. ולהבין ביאור הדברים וגם מה שאמר כי קרוב אליך הדבר כו' מהו בחי' ההתקרבות של אדם לאותו הדבר כו' ובמשמעות הכתוב הוא שכל זה זכה משום שהדבר הוא אצלך ובחלקך הוא ע"כ ניתן לך כ"ז כו', הנה יש להקדים תחלה ענין א' בהיות ידוע בפי' אשר ברא אלקי' לעשותמז דפי' לעשות הוא לתקןמח וקאי אאלקי' דסמיך לי' והוא לעשותו לתקןמט ש' אלקי'*50 כו', והטעם שצריך תיקון הוא לפי שידוע בע"ח דכל אורות הפרצופי' העליונים נתבררו מלבד בחי' מ"ן דנוק' שלא נתברר עדיין והוא בחי' הגבורות דש' אלקי' דנוק' ולזה נוצר האדם שיתקן ויברר אותן כו', והוא מפני ששרש הנשמה במ"ן דנוק' הוא כידוע בפי' כל ישראל בני מלכיםנ הן ששרש נשמתם מבחי' מ"ן דמל' דאצי'