מהותו ועצמותו אינו נתפס בשם וכמ"ש ג"כ בלק"ת פ' אחרי סד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון, וכיון שכן נמצא שם אל הגם דקאי על הבורא ית' ממש ולא על ספירת החסד והחכמה עצמן ח"ו, אך כיון ששם זה אינו שייך במהותו ועצמותו מצד עצמו אלא ע"י התלבשותו במדת החכמה והחסד וכמאמר לפי מעשי אני נקרא, אז <סז>
ּ דוקא יתכן לו' שם זה, לכך שייך לקרוא על שם זה לשון נוצר אל, כי לשון נוצר הוא ענין הגלוי הנמשך מן ההעלם כמו חומר וצורהתקסה, שהצורה הוא הגילוי מן החומר ההיולי כמ"ש הרמב"ן בפי' החומש ר"פ בראשית, ובע"ח שמ"א פ"ג פי' הכתר הוא דוגמת החומר ההיולי, וממנו נמשכו ד' צורות ד' יסודות חו"ב תו"מ כו' ע"ש, ולכן נק' זה יוצר אור, שממשיך גלוי האור מבחי' ישת חשך סתרו כו' ועמ"ש סד"ה כי ביום הזה יכפר הנ"ל בפי' ושמתיך בנקרת הצורתקסו כו', וזהו פי' לפני לא נוצר אל, כי אל היינו הארה ע"ד מ"ש אל ה' ויאר לנותקסז, והיינו גלוי החכמה שהיאתקסח הנק' ראשית הגלוי הנמשך מהעלם הכתר הנק' ישת חשך סתרו, וזהו לפני לא נוצר אל פי' לפני החכמה דאצילות שהיא ראשית הגלוי וראשית מנין העשר ספירותתקסט לא נוצר אל דהיינו שלא נתגלה בבחי' צורה וגילוי בחי' אל כו' שהוא ענין חכים ולא בחכמה ידיעא כו' וגם בחכמה יש ל"ב נתיבות פליאות חכמהתקע, והנתיב הראשון נק' נתיב לא ידעו עיטתקעא, רק ל"א נתיבות הם נמשכים בבחי' גילוי ומהם נמשך לכל צדיק וצדיק ש"י עולמותתקעב כי כל נתיב כלול מיו"ד לכן מבחי' ל"א נתיבות נמשך ש"יתקעג עולמות והם ג"כ קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה גימטריא ש"י, וזהו ג"כ ענין יקר, מ"שתקעד כל הון יקר ונעיםתקעה, יקרה היא מפניניםתקעו, ובמדרש רבה ויקרא רפ"ב עשרה דברים נקראו יקרתקעז כו' ע"ש, וזהו ענין נוצר אל גלוי ל"א נתיבות