יכול לפעול בנפשו ההתפעלות באהוי"ר הרי חסר לו, וממילא כשפועל בעצמו אהוי"ר הרי חושב שממלא מה שחסר ח"ו א"כ ה"ה בבחי' היש, רק שעכ"ז בל"ז א"א, ואח"כ כשבא לידי דביקו' גמור א"צ לכ"ז כלל שהרי מי שדבוק ע"ד בחד קטירא כו' בי' אחידאתשטו א"צ לכ"ז כלל, וכמ"ש כ"ז באריכות בהוספות לת"א בד"ה ויקח המן את הלבוש ע"ש שז"ע ומעטרא לי' כו'. וזהו ע"ד שהקליפה שומר לפרי, ואמנם ענין מה שהקליפה מנגד זהו ע"ד מ"ש כשושנה בין החוחיםתשטז כו', שמבואר בזהרתשיז בענין מה שעיקר גידול השושנה הוא בין החוחי' דוקא, שהם עוקצים אותה ומכאיבים לה שזה מנגד ממש כו', ועכ"ז הנה ע"י עקיצתם שעוקצים אותה ע"יתשיח סלקא ריחא כו', שמזה הוא שבחא כו', והיינו שלכן שם דוקא הוא גידולה בכדי שתהי' סלקא ריחא, ובזה יובן ענין ירידת הנשמה בגוף שע"י הגוף דוקא אם היותו מכאיב כו', עכ"ז יתרון אור מתוך החשךתשיט דוקא, <לב>
ּ וזהו שארז"ל מאד זה יצה"ר והיינו יצה"ר לאחר הבירור שאז הוא טוב מאד, והענין הוא דכתיב ואהבת את כו' בכל מאדך, ולכאורה איך תבוא הנפש לבחי' מאד שהיא בלי גבולתשכא אלא שזהו ע"י ירידתה בגוף ונה"ב וע"י בירור נה"ב שהוא היצה"ר שגדול ורב כוחה להיותה מעולם התהותשכב שקדם לתיקוןתשכג שעי"ז תבוא הנפה"א לבחי' מאד בלי גבול, וזהו דכתי' מאדך מאד שלךתשכד כי באמת אינו בל"ג ממש, רק שלגבי הגבלת הנפש ה"ז נחשב לבחי' בל"ג כו'.
וזהו בפרט בכאו"א, ועד"ז יובן בכלליות נש"י שהם קומה שלימהתשכה שז"ע מה שארז"ל שיש ד' נהרות בבחי' לעו"ז, וכנ"ל, ולהיות כן ירדה שכינה ג"כ להתלבש כו' כמארז"ל גלו לבבל שכינה עמהםתשכו כמ"ש ושמתי כסאי בעילםתשכז, שע"ז