שמה

העלאה והגבהה למעלה באיזה סעד בכדי שלא ירדו בחי' הרגלים למטה כ"כ, וזהו ענין השרפרף הנק' הדום רגלי כו' והוא בחי' תשבע"פ שנק' ארץ מטעם המבואר בביאור הראשון^נח וגם ע"י מצות מעשיות כמ"ש שם הטעם [ועי"ז^נט נעשה עליית כנ"י למעלה מעלה וצדקה תרומם גוי שיהי' הרגל בבחי' ראש מלמטה למעלה כו'^ס [הג"ה, וכענין שלש רגלים תחוג לי^סא כו' בנהר יעברו ברגל^סב כו' למעלה מבחי' ונהר יוצא מעדן^סג כו', וזהו ענין מהלכים ב' בחי' הילוך, הא' מלמעלמ"ט שע"י הרגל נמשך תוס' אור במוחין והן נמשכים ומתגלים מלמעלה למטה כו' כנ"ל, הב' שמלמטה למעלה הרי הרגל בבחי' ראש כו' וכמ"ש באג"ה בד"ה איהו וחיוהי^סד וגם הקו מאור א"ס המסתיים ברגלי^סה א"ק מאיר מלמטה^סו למעלה בבחי' אור חוזר, עכ"ה]. * ובזה יובן מ"ש^סח בישעי' סי' נ"ח י"ג^סט אם תשיב משבת רגליך [עשות חפציך ביום קדשי וגו', שבת קיח"ב, קיג"א, קיט"א, קנ"א, פסחים סח"ב, ביצה לד"ב, ובמצ"ד פי' דהיינו שלא יצא חוץ לתחום. והענין] דמבואר בלק"ת מהאריז"ל פ' בשלח^ע בטעם תחום שבת אלפים אמה [שהם המקום פנוי שבין הסט"א ובין נהי"מ דעשיי', היינו כי בשבת נהי"מ דעשיי' נפרדי' מן הקליפות ועולים למעלה בחג"ת, משא"כ בחול רגליה יורדות שנה"י דעשיי' מתקרב למקום הקליפות כו'. וכאשר עולים נהי"מ בשבת ומתרחקת מהקליפה נשאר חלל ומקו"פ ביניהם ובין הקליפה אלפים אמה כו' והעושה מלאכה בשבת גורם הכנסת הקליפה למקום החלל ונדבקים בקדושה כמו בחול וזהו ענין מחללי'^עא כו' ע"ש. ועיין מענין מחלליה בזח"א ד"ו תחלת ע"א], ועל אותו בחי' החלל הוזהרו בנ"י שלא יצאו בו ברגלם אלא יאספו את רגלם לתוך

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org