דהראש יצטרך להרגלעב והגם שאנו רואי' בחוש שכך הוא מ"מ י"ל שרש הענין על מה ולמה היתה תחילת הבריאה באופן זה ולא באופן אחר כו'. ויובן זה בהקדים ענין א' והוא בענין התהו ותיקון דהנה ידוע שבעולם התהו היו האורות בלתי כלולי' זב"ז אלא היו הז' נקודות זה תחת זה וז"ש וימלוך תחתיועג כמ"ש בע"ח כו'. וביאור הדברים ידוע דהיינו מפני שהי' ההשתלשלו' בדרך עו"עעד ואע"פ שהעלול צריך לעילתו אבל העילה א"צ לעלול הימנו כלל וע"כ נק' זת"ז שהרי אין העליון כלול מן התחתון כלל כמו כאשר נמשך אור החכ' מאור הכתר אע"פ שהחכ' מקבלת שפעה מאור הכתר בתמידות אבל אור הכתר איננו מקבל כלל בשום פעם מאור החכ' העלול ממנו כו', ונמצא אין הכתר כלול מן החכמה כלל וגם החכ' אינה כלולה מן הכתר רק במה שמקבלת ממנו שפעה, אבל היא נפרדת לדבר מהות בפ"ע אחרי קבלתה, וזהו פי'עה זת"ז * [והיו ענפין מתפרדיןעו ומחמת זה הי' שבה"כ, ובעולם התיקון נעשו בחי' פרצופי' היינו עד"מ ציור אדם שהראש מצטרך להרגל ומקבל ממנו ועמ"ש מענין תהו ותיקון בפ' שמותעז בד"ה מי שם פה לאדם, ומ"ש במ"א בביאור ע"פ לרוקעעח הארץ על המים, ובביאור ע"פ והניף הכהן אותם על לחם הבכורים בלק"ת פ' אמורעט, ומ"ש ע"פ מבלי אשר לא ימצא האדםפ את המעשה אשר עשה אלקי'פא מראש עד סוף]. והנה השבירה הי' בבחי' הכלים דתהו דוקא ולא באורותפב כידוע דז' נקודות דתהו נסתלקו והכלים שלהם נשברו ונפלו למטה בעולם הבריאה כו' [ועמ"ש מזה