וצריך להבין איךכד שייך עליו ית' לומר כסאי והדום רגלי, שהרי אין לו דמות הגוףכה ואינו בגדר מקום וכמ"ש הנה מקום אתיכו שהוא מקומו של עולםכז ואין העולם מקומו (כמארז"ל במד"ר ר"פ ויצא תוך פס"ח ע"פ ויפגע במקוםכח, וכ"ה בפ' תשא פמ"ה קרוב לס"פ ע"פ הנה מקום אתי, וכנוסח אין לו דמות הגוף ולא גוף, וידוע הקושיא ע"ז בשל"הכט דכיון שאין לו דמות הגוף מכש"כ שאינו גוף, וכמ"ש מזה בכ"ד, וע' בד"ה אור אין סוף למעלה עד אין קץ ס"ס ד'ל. אך הענין הוא כי האצי' נק' גופאה, ובי"ע הם בחי' דמות הגוף זה, וכנודע בעניןו כדמותנולאז, ולכן לא מיבעי שבי"ע אינם בערך כו' והיינו שאין לו בחי' דמות הגוף אלא גם אצי'ח כלא חשיב, והיינו ולא גוף, וכמא' אלי' בת"ז דלאו מכא"מ איהולב כללט). אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמיםלג כמ"ש כי