שכב

דע"י וא"א ואו"א וזו"נ כו' ע"כ יש ביכולתה באתעדל"ת בב' עומקי' הנ"ל דבכל נפשך ובכל מאדך לעורר למעלה שיהי' ג"כ העלא' מ"ן דאו"א למעלה בע"י וא"א ויהי' נמשך אח"כ מ"ה וב"ן דע"י שהן ב"פ אנכי כנ"ל.

וזהו^נ פי' הפסוק כי המצוה הזאת^נא אשר אנכי מצוך היום כו' אשר אנכי מי^נג שאנכי^נד שהוא בחי' עתיק^נה כו' וזהו דוקא ע"י מצות התשובה^נב תשוב ה"י כו' וכמבואר הטעם מכל הנ"ל שבתשובה דוקא תלוי המשכה אנכי מי שאנכי כו', ומ"ש עוד אשר אנכי מצוך היום דוקא ולא למחר כו' יובן עפ"י ענין הנ"ל^נו בפסוק נעשה אדם^נז כו' דנפש האדם הנה היא כלולה מכל ההשתל' העליונה ולכך נא' בו נעשה לשון רבים^נח כו' ולהיות כן הרי נעוץ על ידו תחב"ס וסוב"ת דמזה מוכרח לומר שיש בחי' הארה כוללת את הכל ולמעלה מכולם שעל ידה יהי' נעוץ תחב"ס וסוב"ת^נט דאל"כ הי' כ"א על מקומו יבא ולא הי' הראש מצטרך לסוף כו', ומה^ס שהראש מצטרך לסוף מזה הוראה שיש דבר שלמעלה מהראש והסוף כו' שלטעם זה יוכל להיות נעוץ תחב"ס כו' שהוא בחי' ההתכללו' מבלתי ימצא ראש וסוף^סא כלל כו'. וכ"ז נמצא באדם, וי"ל שזה"ע אדם אדמה לעליון^סג שלמעלה מבחי' השתלשלות כו', ובחי' אדם זהו דוקא כשהנשמה מלובשת בגוף^סד כו' כמ"ש מזה במ"א^סב. ולזה הטעם אין התשובה אלא עכשיו^סה ולא למחר בעוה"ב שהרי גם עכשיו בגיהנם אין רשעים עושין תשובה וכמארז"ל ברשעים דאפי' על פתחו של גיהנם^סו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org