פט

העולמות דהיינו לחדש הישנות בלבד (וא"כ כוונתינו בזה על בחי' יחוד חיצוני דחו"ב, אבל בחי' יחוד הפנימי דחו"ב ממשיך אור חדש לגמרי, ובאמת זהו ע"י מס"נ דק"ש והמשכת או"ח דתפילה^יז שזהו למעלה מבחי' ברכה וכמשי"ת אי"ה), וזהו שאמר בזהר דברכתא דבריך ב"נ לקוב"ה שהוא בחי' ז"א אתא לאמשכא חיין ממקורא דחיי^יח פי' בחי' אור חדש ע"י אמצעית אור הכתר וזהו דכתיב וברכת את ה' אלקיך^יט דקאי על בחי' או"א שנק' הוי' אלקיך ועליהם ג"כ יאיר אור חדש הנק' ברכה, ופי' לשמיא^כ דקוב"ה קדישא תי' קדישא זה קאי אתיבת שמיא, והיינו כאילו אמר לשמיא קדישא דקוב"ה, ור"ל בחי' המל' שנק' שמי' דקוב"ה כידוע בפי' ויעש דוד שם^כא נק' שמי' קדישא להיותה מקבלת משרשה מבחי' אור אבא שנק' קדש^כב כידוע משום דאבא יסד ברתא^כג, וכידוע ששרש הדבור נמשך <ב>

ּ מבחי' חכמה, ועד"מ התינוק קודם שיגיע לעת החכמה לא יוכל לצרף אותיות הדבור, וכמו שמתרגמינן ויהי האדם לנפש חי' לרוח ממללא^כד, ובכאן שממשיכין או"ח מבחי' הכתר שנק' מקור, אמר להיכן באה עיקר סיום שפע זאת לזה אמר לשמי' דקוב"ה קדישא, לפי שנעוץ סופן בתחילתן^כה, ותחילתן בסופן דהיינו מכתר למל', וזהו פי' וברכת את הוי' פי' את היינו את הטפל^כו דהיינו בחי' המל' שעולה למעלה לקבל ברכת הארה המשכה חדשה מעצמיות המאציל, וזהו ג"כ ענין כוס של ברכה, כוס בגימ' אלקי'^כז בחי' מל'^כח כו' וע"י הברכה נמשך עד בחי' הכוס בחי' מל', וא"כ הכוס הוא המקבל הברכה וזהו כוס של ברכה כו'.

קיצור. שרש ענין הברכות לאמשכא חיין ממקורא דחיי שהוא בחי' אור הכתר, בחי' או"ח, והגם שגם או"א זיווגייהו תדיר זהו ממה שכבר נאצל, אבל ע"י הברכה ממשיכים מהמקור, וההמשכה היא לשמא דקדב"ה קדישא היינו בחי' המל' שנק' שמא קדישא ששרשה מהחכ', וזהו וברכת את, נסוב"ת ותחב"ס.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org