קסז

עיקרה ניתנה למטה דוקא, ונודע כי עליית כ"ד הוא בדרך ירידתו ממש, וא"כ בהכרח יש גם בבחי' רקיע ג"כ בחי' הפסולת עד שמצטרך להבדיל, והגם כי אין שם בחי' פסולת כמו שהוא למטה ח"ו מ"מ קריאת שמו ישנו שם, שם טמא שם רע כו', ולכן אמר בפרדס שבבחי' רקיע מתהוה הפסולת, וא"ת שלפ"ז יש ג"כ בבחי' אור ומים ג"כ כו' שהרי גם במשכיל עד"מ יש כח שכל שם דבר טמא או רע, מ"מ אין זה מקור מה שנמשך למטה כ"א מקור למקור ויותר כנ"ל^קמח, רק בבחי' רקיע שאגלידו מי' שזהו כמו הבנת השכל באותיות רבים כו' שזהו כמו בחי' רקיע שאגלידו מי' כנ"ל^קמט זהו מקור המשכת למטה כו', והגם שנת"ל^קנ בענין התו' דכתיב ויהי קול מעל לרקיע כו' לק"מ דכתיב קול ולא דבור, ובדבור כתיב כי מן השמים דברתי עמהם^קנא שמזה הוכיח בת"א ד"ה השמים כסאי^קנב שהתו' היא בחי' שמים כו' ע"ש.

<נ>

ּוכפשוטו י"ל מ"ש הפרד"ס שברקיע מתהוה הפסולת, הכוונה על בחי' רקיע שע"ג החיות כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע, ובבי"ע נמצא בחי' הרע כמ"ש במ"א באורך מכתהאריז"ל שבעשי' רובו רע וביצי' מחצה כו' ובבריאה מיעוטו רע^קנג, ועכ"ז סובר הפרדס שהגם שבבריאה מיעוטה רע זהו בבחי' רקיע משא"כ בבחי' מים, שהם בחי' מי החכ' דבריאה שם ג"כ כמו באצי' שלא יגורך רע כו', וצ"ע ענין מיעוטו אם זהו בכל בחי' או שבסופו יש מיעוט רע, וכ"נ ממ"ש במ"א^קנד כו', וכמשית"ל^קנה וע' בביאור וכל העם רואים את הקולות המתחיל מן המיצר^קנו כו'.

קיצור. מ"ש הפרדס שברקיע מתהוה פסולת זהו שכמו מגשם צומח, והתענוג יכול להיות בסט"א, ב' ע"ד רקיע המבדיל, ג' מתיבתא דרקיע שכשם שעליתה לשם כן ירידתם משם, שם דבר רע כו', ד' כפשוטו ברקיע בבי"ע כו', משא"כ במים וכ"ש באור כו'.

למ"ד) ועוי"ל^קנז לתרץ בענין שרש התהוות הרע מהיכן נמצא, דהנה אור א"ס הוא בלתי בע"ג ובלתי בעל תכלית כו', וא"כ צ"ל מאין נמצא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org