רו

הי' רמ"א חייב אדם לברך כו' ועתה יש להבין

מם) ועתה^תשס יש להבין ענין ברכות התפלה מ"ש בזהר שהם מתתא לעילא^תשסא, ומתחלה^תשסב יש לבאר^תשסג שגם בברכת הנהנין והמצות יש המשכה והעלאה והמשכה, כמש"כ בבמאה"ז^תשסד בפי' בא"י אלקינו הוא המשכה מחו"ב הנקרא ברוך לחג"ת המרומזים בתיבות אתה הוי' אלקינו, ואחר^תשסה שקבלו המשכה זו עולים לבינה ואז^תשסו נק' הבינה מלך העולם, ואזי מקבלים שם חג"ת עיקר הברכה והשפע הפנימית, כמ"ש הרמ"ז ר"פ עקב^תשסז בד"ה לנחתא אחרנין מלעילא, וסד"ה ומתמן שירותא, וז"ל וכבר הזכרתי^תשסח למעלה כי ב' מיני שפע הם א' המשפיע כח בתחתון להתעלות אל העליון ואחר שנתעלו שם מקבלים השפע האמיתי למזון העולמות והנה בברוך שם הוא^תשסט כוונת קיבול שפע הראשון, ואח"כ אומרים אתה הוי' אלקינו שהם חסד ת"ת וגבורה שעולים אל הבינה שהיא מלך העולם ושם מקבלים השפע והוא גמר הברכה וכמשי"ת לקמן בפרטות עכ"ל*. ויש לבאר ע"פ מ"ש בענין מי ברא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org