וזהו ואל זה אביט עניצו ונכה רוח וחרד כו', פי' עני דלית לי' מגרמי' כלום הוא בחי' נוק' דז"א*97 דסיהראצז לית לה מגרמה כלום*98 כידוע וכמ"ש תפלה לעניצח כו' כידוע בזהרצט ובע"ח, ונכה רוח הוא בחי' ז"א שנק' רוח בכלל לגבי המל' שנק' נפשק כידוע. ולהיות שהן באים לקבל ההארה מבחי' הכתר כנ"ל א"א כ"א שיתבטלו ויופשט מכל בחי' כלי והוא להיות בתכלית הביטול במציאות וזהו כמו ונכה רוח ועני דלית לי' מגרמי' כלום כו' אז אל זה אביט בבחי' ההסתכלות דאור המקיף להקיף מכל צד כו'קא. וזהו ג"כ ענין כריעות והשתחוואות דשמו"עקב ולזקוף בשם ולכרוע בברוךקג דוקא כידוע לפי שפי' הוי' אלקינו ידוע דהיינו בחי' זו"נקד דאצי' ובתיבת ברוך שמוריד המשכות אור המקיף שיבוא ממילא ומעצמו דוקא כנ"ל הטעם צריך לכרוע בבחי' הביטול הגדול לפי שלא יוכלו לקבל האור המקיף כ"א ע"י בחי' הביטול בלבד ולא בשום דבר זולתו מפני טעם הנ"ל דבחי' המקיפים אין בחי' כלי תופס מקום כלל וכלל (וחרד על דברי י"ל שזהו כמ"ש בחבירי דניאל, אבל חרדה גדולה נפלה עליהםקה וכמ"ש בכ"ד וע' בפ' במדבר בביאור וידבר דעה"דקו בענין מזלייהו חזי).
וזהו ג"כ שרש הדברים במה שמצד בחי' זו דאל זה אביט כנ"ל נאמר לא הביט און ביעקבקז ולא ראה עמל כנ"לקח, כי הנה ידוע בפי' י"ג מדה"ר אלקט רחום וחנון כו' ששרשם הוא בבחי' אורות המקיפי' דחי' יחידה הנ"ל שלפני כל האצי'קי, אך שם הן בבחי' ההעלם הגדול והיינו בבחי' האין דכתר דא"א כו' וצריך שיבאו