ב"ג ובני ראובן נחלתם מעבר לירדן בשביל מקניהם עד שלא ידעו עדיין תחלה טיבה של ארץ כנען כ"כ לענין המקנה, ב' למה הוכיחן משה כה עשו אבותיכםה כו' היינו בשילוח מרגלים, ולא בכ"פ שרצו לחזור למצרים, ג' למה תלה להם אח"כ זכיית חלקם מעבר הירדן בכיבוש וחלוקת הארץ כמ"ש בפירוש בתנאי וכ"פ המפרשים ע"פ ואתנו אחוזת נחלתינו, ד' לשון אחוזת נחלתינו ולא אמר נחלתינו כמ"ש בארץ כנען תנחלו נחלהו וכדומה רבות. והענין הוא, דהנה במד"ר ס"פ מטות דרשו על ב"ג וב"ר פסוק נחלה מבוהלתז כו' לא תבורך, ויש בזה ב' פי' במפרשי המד"ר, הא' לא תבורך מפני כי גלו תחלה כמ"ש המד"ר מקודםח, הב' מפני כי בא"כ כתי' תמיד עיני ה' אלקיך בהט, א"כ שם הברכה יותר, ולכן מעבר לירדן לא תבורך כו'. ויובן בהקדם ענין מה שנת' בכ"ד שענין מה שלא רצו המרגלים וכל דור המדבר לעלות לא"כ מפני כי לא רצו להשפיל א"ע במצות מעשיותי, שבכלל כל המצות תלוי' בארץ כמ"ש וזאת המצוה כו' לעשות בארץיא, ונא' אח"כ שמע ישראל שהיא חובת הגוףיב, אלא שכל המצות תלויות בארץ כמ"ש בד"ה וזאת המצוה שלא נדפסיג, ונק' תלוי' בארץ ע"ש התלבשותם בדברים גשמי' ציצית בצמר הגשמי ותפילין כו', והם רצו שיהי' העבודה במח'יד בינה להיותם דור דיעהטו כו'. וזהו ע"ד אותם שקיצצו כו' שהפרידו הארץ בחי' מל'טז, ולכן חלף הילוכם מם יום לתור נתעכבו ישראל מם שנה במדבריז בארץ לאיח כו', ואח"כ עלו לא"כ לקיים מצות התלוי' בה ממש, וכל המצות שג"כ תלוי' בה כנ"ל, רק ב"ג וב"ר באה נחלתם מעבר לירדן שהיא בחי' אחוזת נחלתם כו'.