להקב"ה בקדושה הי' יודע מרע"התקמג שהוא יום ובשעה שרואה אותם מקלסיםתקמד בברוך יודע שהוא לילה כו', וכ"ה בילקוט תשאתקמה ע"פ ויהי שם עם ה' ארבעים יוםתקמו, ועמ"ש בפי' קדוש וברוך בלק"ת פ' תזריעתקמז בד"ה קמפלגי במתיבתא דרקיע דקדוש הוא בכתר וברוך בחכ', וע"יתקמח ע"י שקדשנו במצותיו נוכל להמשיך בחי' ברוך וגילוי כו', ועמ"ש עוד מענין וצונו בביאור ע"פ אלה מסעיתקמט דרוש השלישי, ומ"ש בד"ה אם בחקתי תלכותקנ, ובד"ה כי תשמע בקולתקנא, גבי לשמור את כל מצותי, ועמ"ש בד"ה וידעת היוםתקנב בפי' וצדיק באמונתו יחי' צדיק המקיים המצות באמונתו יחי' שע"י המצות נמשך חיות בהאמונה כו', ולכן המברך העושה המצוה הוא מוקדם לברכה, וע' באגה"ת פ"ו ומפני שהואתקנג הממשיך להם ההשפעה לכן הוא נוטל חלק בראש, ואם בעוברי רצונותקנד כך לעושי רצונו עאכו"כ, שהממשיך וגורם ההמשכה הוא נוטל חלק בראש, וכמו גבי כה"ג שאמרו ונוטל חלק בראשתקנה כו'.
קיצור. וציונו חיבור מ"ה, ומ"ה שם בנו בני בכורי ישראלתקנו עם ב"ן המתברר ע"י מעהמ"צ, ואח"כ מתחברים בס"ג, וזהו חיבור מ"ן ומ"ד, ולכן עי"ז יש כח לברך ולהמשיך ברוך כו', וגם כי ברוך המשכת יסוד אבא, וע"י המצות מעוררים תר"ך עמודי אור דא"א והם מאירים בחו"ב, כנודע מענין קנה חכ' קנה בינהתקנח כו', לכן עי"ז ממילא נשפע הברכה מיסוד אבא כו', ועמ"ש ע"פ ראה אנכי נותןתקנט לפניכם היום ברכה כו' אשר תשמעו אלתקס כו' ושם נת' ענין נותן ע"ד הקב"ה נותן מלא עומסותקסא, וע"ש מענין ברכהתקנז.