קכא

וכדי שיהי' בחי'^תפב ביטול היש צריך לזה ג"כ ברכה והמשכה מבחי' יחו"ע, ועוד נת' זה יותר שם בד"ה ולהבין שרש טעם פ"ב <כב>

ּ יעו"ש שענין ברכה והודאה ז"ע אמת ואמונה, ומכ"ז מובן מש"כ שע"י הברכות ממשיכים שתתחזק האמונה כאילו רואה כו'.

קיצור. ענין שאח"כ אומרים מלך העולם, וע"י הברכה ממשיך תוקף בהאמונה, כי האמונה היא כמו הודאה, ובחי' יחו"ת ואמונתך בלילות^תפג, והברכה המשכה וגילוי מבחי' יחו"ע, וכענין אמת ואמונה, ולכן בלילה אומרים המלאכים ברוך^תפד להמשיך ברוך בבחי' אמונה, ואמונתך בלילות.

יד) אך^תפה המוקדם^*486 לברכה והמשכת השראת גילוי זה הוא המברך שהוא הוא העושה המצוה לפי שהמצות הם כלים להשראת אוא"ס ממש כו' ובהם וע"י ממשיך אא"ס למטה וזהו אשר קדשנו במצותיו, אשר מלשון דהא^תפו שהוא נתינת טעם לדבר כלומר לפי שקדשנו במצותיו, וציונו מל' צוותא והתקשרות באוא"ס ב"ה שרש המצות למעלה, לכך יש לנו כח להמשיך גילוי אא"ס ב"ה בברכה זו*, כי הנה פי' אשר קדשנו במצותיו מבואר בלק"ת בד"ה ראשי המטות כי חיות כל העולמות הוא רק מבחי' מל' ית', אבל במהותו ועצמותו לית מחשבה תפיסא בי' כלל, וזהו ענין קדוש ומובדל^תפז, ועז"נ ישת חשך סתרו^תפח, וע"י התומ"צ נמשך מקדושה זו ממש, ונק' לכו לחמו בלחמי^תפט, והיינו לפי שכל המצוות מעשיות הם בירור בחי' נוגה ששרשו מעולם התהו, וממשיך עי"ז בחי' רצון עליון שהוא בחי' כתר עליון כו' ע"ש. אך עדיין אינו מובן כי זהו שחיות כל העולמות הוא מבחי' מלכותו ית' לבד, היינו המלאכים ושאר העולמות, אבל הנשמות מצד עצמן ג"כ שרשן מבחי' כי חלק ה' עמו כנ"ל^תצ, וא"כ מהו העלייה ע"י המצות, וזה נת' בד"ה כי כארץ^תצא תוציא צמחה ובהביאור שם פ"א כי שרש נש"י נמשכים מבחי' חכ' ונק' בנים למקום^תצב עד"מ הטיפה שנמשכה ממוח האב, וע"י קיום המצות יתעלו בבחי' כתר, כי תרי"ג מצות דאורייתא^תצג עם ז'^תצו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org