וכשמסתכל בפנים דא"א מקבל ק"נ נהורין כו' [וכמ"ש מזה בפ' ויחי בהביאור ע"פ חכלילי עיניםפה].
וביאור הדברים לפי שבחי' א"א הוא בחי' הכתר עליון, והנה ידוע ע"פ והחכמה מאין תמצאפו שהכתר נק' בחי' איןפז להיותו ממוצע כנ"ל ולכך נחשב הוא עדיין מעולם הא"ס כי מבחי' מל' דא"ס נעשה בחי' הכתר לכל ההשתלשלו' ע"ד כלל כידועפח, וע"כ כאשר המדות דאצי' הנק' ז"א עם המל'פט שעולה עמו ואינה יורדת כו' מסתכלים במצחא דא"א דהיינו לקבל מהארת המצח שבכתר ששם הוא בחי' אור הא"ס מתבטלים זו"נ דאצי' ממציאות הגבלתם באור וכלי כנ"ל ונעשים גם הם למעלה מגדר כלי כמו אור המקיפים דחיה יחידה מפני בחי' ההתכללות שלהם שמתכללים בבחי' הכתר בהסתכלות הזאת וזהו כמ"ש עיניך יוניםצ כו' עיניו כיוניםצא כו' כמשל היונה שהזכר מביטצב כו' וכמ"ש במ"א והוא לפי שא"א שיקבלו זו"נ ההארה בבחי' הכלי כמו שהן למטה לפי שבחי' יחידה אין שם בחי' הכלי כלל כנ"ל לכך אין היחוד אלא בבחי' הסתכלות בלבד וכמשל ההסתכלות שהמביט מקיף אותו הדבר שהוא מביט עליו מכל צדדיו וכו' [ועמ"ש מזה בלק"ת ע"פ ואתחנן אל ה' ושם ספ"דצג ובהביאור פ"א ובפ' ראה ע"פ כי תשמע בקול בד"ה ביאור הדברים גבי דפי' עיני ה' שהוא התחברות ויחוד ב' השגחות]. וכ"ז אינו אלא לאחר התיקון דזו"נצד באורות וכלים שאז ממילא באה בחי' ההבטה מא"א למטה בזו"נ להעלותם בעילוי הכתר עי"ז כו' [ועמ"ש בת"א פ' תצוה סד"ה ועשית בגדי קדש גבי במקום שיש משפיע ומקבל כו' וכמ"ש זכר ונקבה בראם ויברך אותםצה].