טו)וזהושע שארז"ל בירושלמי פ"ק דשקלים ה"ושעא ע"פ כל העובר על הפקודיםשעב מאן דעבר על ימא כו', כי בעברם בים זכו לבחי' ייראושעג את כו' כנ"ל, והנה בנשמה יש ג"כ ב' בחי' חלק המלובש בגוף הוא מעלמא דאתגליא, והמקיף מעלמא דאתכסיא וזהו כי תשא את ראש כו' להעלות לקשרם בבחי' מזליה כמ"ש בקרי"ס עד יעבור עמך ה'שעד, ואזי הם בבחי' התכללות כו' והמספר דבוק בבחי' חד ולא בחושבן כו', והנה כדי להעלות הנשמה שבגוף צריך לשית כופר נפשו, לפדות נפשו האלקית מתוך מאסר הגוף ונפשו הבהמית והפדיון הוא ע"י צדקה כר"א דיהיב פרוטי לענישעה והדר מצלי כו' כמ"ש בלק"ת סד"ה וארשתיך כו' בצדקשעו. וכמ"ש באגה"ק בד"ה אין ישראל נגאלין אלא בצדקהשעז ע"ש באריכות. וכתיב וצדקה תרומם גוישעח כמ"ש בת"א ר"פ בראשית בענין והארץ הדום רגלישעט.
ועוד זאת דעיקר הטעם שבדבר המנוי אינו שורה הברכה מחמת ששם יש יניקה לבחי' רע עין כו' שהוא הס"ם כמ"ש במאו"א אות ע' ססעי'שפ י"ד, ועיין ברבות באסתר ע"פ וירא המןשפא כו' ויראו בני האלקיםשפב את בנות האדם כו' וירא חם אבי כנעןשפג כו', ועז"נ תחשכנה עיניהם מראותשפד לפי שמראות עיניהם מורידות אותם לגיהנם, ושרש בחי' ראי' זו ז"ע רע עין הנ"ל, וז"ס היזק ראי', והרמ"ז ס"פשפה פקודי דף רך"ה ע"ב פי' שב' סגולות הן אל העינים א' הואשפו