קצח

בפי' מדלג על ההרים, וזהו ע"ד הנ"ל בפי' יוצר האדם, ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו שיהי' שיחו בבחי' מה וביטול והוא ע"י עסק התורה וכמ"ש ע"פ תבנה ותכונן עיר סיחון^תרכה כו'. ושם מענין מה אהבתי תורתך^תרכז כל היום היא שיחתי, קווצותיו תלתלי'^תרכח כו' ע"ש. והמורם שפי' וענין מותרי מוחין שיוצא מהשערות, הנה זהו שלא כדרך מה שבא בהשגה, וא"כ זהו מה שלמעלה מהשגה, וכן צ"ל בענין שערות דדיקנא שבאים לאחר השלמת מוחין דגדלות דוקא כנודע, שג"כ מה שלא בא בהשגת השכל בא בהשערות היינו מה שלמעלה מהשגה, שגם בלמעלה מהשגה יש מדריגות, שמה שבמוחין דקטנות הוא למעלה מהשגה זהו במוחין דגדלות בבחי' השגה כו', ומקור לזה י"ל שפי' מותרי מוחין הוא ע"ד שפי' בלק"ת בדרושי ר"ה בד"ה אתם נצבי'^תרכט, מי אל^תרלא כמוך^תרל כשיריים הוא בחי' המקיף שנשאר בבחי' שיריים שא"א להאיר בפנימי^תרכו.

והנה ידוע בענין אשה כי תזריע^תרלב וילדה זכר שתלה הכתוב נקבות בזכרים כו' ואת דינה בתו^תרלג, ע"ד אבא יסד ברתא וזהו בחכמה יסד ארץ^תרלד שהיא מ' משא"כ כונן שמים ז"א הוא בתבונה וכמ"ש בד"ה וייצר ה' אלקים^תרלה את האדם, והנה שמים וארץ הם ג"כ תשב"כ ותשבע"פ, נמצא תשב"כ הנק' דכר ז"א ושמים וה"ע יוצר האדם נמשך מהתבונה ותשבע"פ נוק' וארץ שרשה מהחכמה שלמעלה מהבינה, ולכן ברכת יוצר האדם רק פותח בברוך והיינו מה שנמשך מהבינה בז"א כי כל ברכה היא מבינה דהיינו מעלמא דאתכסי' כו', אך בברכת אשר יצר את האדם בצלמו שכנגד נוק' הוא ג"כ חותם בברוך לפי ששרשה מהחכמה, ויסוד אבא ארוך ונמשך ומתפשט ג"כ למטה להיות חותם בברוך, ומצינו מעלת חותם בברוך גבי אברהם שנאמר והיה ברכה^תרלו וארז"ל יכול יהא^תרלח חותם^תרלט בכולן^תרלז ת"ל והיה ברכה בך חותמין, ואפ"ל כי פי' חותם בברוך זהו ענין המבורך שהוא ביסוד הנק' חותם כנודע מענין חותמך פתילך ומטך^תרמ וזהו ענין בן פורת

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org