לאו אורחא למיכל כו' ע"ש) ושם בא ההארה בבחי' או"מ בהשואה מכל צד, וזהו הסליחה והמחילה שם הוא דוקא לפי שבבחי' הראי' בעיגול שאינה בגדר חלקי' חלקי'קד לא יתפס מקום כלל מה שיש עון ופגם באיזה חלק קטן מן השטח הגדול כו' מאחר שהאור בא בבחי' מקיף כו'. ועוד לפי שהראי' וההבטה הזאת הוא בבחי' מקיף העליון האמיתי שאין שם אפי' בחי' מעומ"ט ובחי' ראש וסוף כלל כנ"ל, וע"כ הוא נושא עון ועובר על פשע כו' כי שם אין נוגע כלל וכמ"ש בביאור ענין י"ג מדה"רקה למעלה באריכות ע"ש.
ואמנם גם בבחי' יגמה"ר ארז"ל למי נושא עון למי שעובר ע"פ, וכן לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים, והענין יובן בהקדם ענין מה שהמן לא ירד בשבתקו, שהגם שהמן הי' בחי' גבוה מאד, כמ"ש וברדת הטלקז ירד המן עליו כמשנ"ת מזה במ"א, ובכלל ז"ע בחי' טל כמו שיורד בהגשמה קצת עד שיהי' בחי' לחם אבירים כו', שנבלע באיבריםקח ועכ"ז הוא לחם כו' רק שהוא לחם מן השמיםקט כו', ולכן לא ירד בשבת דהנה נת' במ"א ששרש בחי' המן הוא מבחי' עקודי'קי שעקוד בכלי אחדקיא שנת' פי' במ"א שהכלי היא ג"כ אחדקיב, אך מ"מ ה"ה בחי' כלי שהיא בחי' הגבלה קצת כו', וה"ה מקור למקור דהרי כסדר המדריגות הם עקודי' נקודים וברודיםקיג כו', משא"כ שבת הוא בחי' שביתה מכל אשר עשה היינו דבורו של הקב"ה שחשיב מעשהקיד כו', וזהו שבתא דמעלי שבתא בחי' שבת תתאה ע'קטו בד"ה את שבתותי תשמרו בפ' בהר, ושבתא דיומא הוא שבת עילאה, וגם בזה יש ב' בחי' סעודה שלישי' היא רעדכ"רקטז ענג העליון, ולכן א"צ סעודה גמורהקיז ויוצא גם בד"תקיח, וע' בהגהות