רסו

ג"כ שרים^יד דנוגה דעשי' ויוכל להיות שם יניקת הקליפות ביותר וכמ"ש רגליה יורדות כו'^טו [וע' מזה בזהר ויחי דרכ"א ע"ב ובפ' בשלח דמ"ח^טז ועיין מזה בסדור בד"ה מזמור לתודה^יז ועיין מזה בזח"ב פקודי דרמ"א ע"א^יח שלכן צריך להרגלים העלאה והגבהה למעלה באיזה סעד בכדי שלא ירדו בחי' הרגלים למטה כ"כ, וזהו ענין השרפרף הנק' הדום רגלי כו' והוא בחי' המצות שנק' ארץ^יט (שכללותה היא הצדקה כמ"ש וצדקה תהי'^כ כו' כל המצוה, שעי"ז תתרומם כנס"י כמ"ש) וצדקה תרומם^כא וכן ע"י תושבע"פ וזהו ע"ד] מ"ש^כב בע"ח שבהיות תיקון^כג הנוק' קיפל א"א את רגליו כו' [כמ"ש בע"ח שער ז"א פ"ב^כד ושער הכללים פ"ב]. פי' כי הנה ידוע דבדרך כללות ההשתל' נק' בי"ע הדום רגליו דא"א לפי שבחי' נה"י דא"א ודע"י מתלבשים בבי"ע^כה וכאשר נה"י מתעלים ונכללים בחג"ת וחג"ת מתעלים ונכללי' בחב"ד כו' זהו שרש בחי' ענין התיקון כו' והיינו מ"ש דא"א קיפל את רגליו כו' [וצ"ע דבסידור סד"ה למנצח על השמינית כתב^כו והנה הגם שיש פרסא בין כל עולם ועולם כו' וא"א דאצי' מסתיים נה"י שבו בפרסא שבין אצי' לבריאה כו', אבל בחי' נה"י דא"ק מגיעים עד סוף העשי' וכ"כ בת"א פ' משפטים^כז בהביאור ע"פ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וז"ל והפרצופי' דעגולים ויושר מסתיימים לפני הפרסא שבין אצי' לבריאה אלא שנה"י דא"ק בוקע את הפרסא ומתלבשים בבי"ע כי ענין א"ק הוא מחשבה אנא אמלוך^כח כו', יעו"ש. וא"כ צ"ע מש"כ שנה"י דא"א מתלבשים

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org