והנה אחטם לשון חוטם שהוא בחי' ריח, וכמ"ש בלק"ת ס"פ שלחתשיב בד"ה וישלח יהושע כו' בענין לבעל החוטם אני מתפלל והיינו דכתיב ותהלתי אחטם לך בזח"ג נשא דק"ל סע"ב, ומשם מקור הברכה כמ"ש וירח את ריח בגדיו ויברכהותשיג כו' ומשם נמשך לבלתי אכריתך כי כרת נמשך מכתר דקליפה כרתיאל במא"א כ' ט"ו, והוא נמשך ע"י ביטול תורה שע"ז נאמר הכרת תכרתתשיד כו'תשטו, אבל ע"י ותהלתי אחטם לך מבחי' כתר עליון דקדושה, עי"ז נופלים הקליפות ונמשך לבלתי אכריתך כו' וזהו עצמו ענין החותם, וכנ"ל בענין השקיפה כו' וברך כו' היינו ביטול כוחות הדין שנמשך ע"י ההמשכה מא"א כו', ועמ"ש בלק"ת פ' נשאתשטז בד"ה הוי' יחתו מריביותשיז ועיין ברבות וישב פרשה פ"התשיח ע"פ חותמך פתילך ומטך, חותמך זו מ' המד"א שימני כחותם, היינו שבמ' נמשך מבחי' ותהלתי אחטם לך כמ"ש תהלהתשיט לדודתשכ.
אך הדרך שיזכה האדם לחותם זה י"ל בהקדים הפסוק צור תעודה חתום תורה בלמודי בישעי' סי' ח' ט"ז, ופרש"י צור תעודה לשון העדותי בכם היוםתשכב לשון התראה קשור התראתי, וחתום התורה על לב לימודי, תלמידך יראיתשכג שמים הנקראים למודי הוי', ואם תאמר אין לשון קשירה נופל בלימוד התורה שנאמרתשכד קשרם על לוח לבךתשכה עכ"לתשכא, וישתשכו לפרש לפ"ז צור תעודה קשור התעודה היינו ע"ד בחי' משכן העדות, שהוא יחוד חו"ב, והם מוחא ולבא, לשעבד המוח והלב, וענין צור וקשירה אפ"ל בחי' קטרת לשון קשרתשכז, בחד קטירא אתקטרנא ביה, והקשורים ליעקבתשכח, עמ"ש מזה בביאור ע"פ נשאתשכט,