ורחום דהיינו מפני היותו חפץ חסד כמ"ש כי חפץ חסד הואצז נמשך בחי' הוי' שהוא צמצום והתפשטות כו' שבסדר השתלשלות משא"כ הוי' שקודם רחום וחנון הוא ההוי' שלמעלה מגדר השתלשלות, ושם נעשה בחי' הוי' שהוא ג"כ צמצום והתפשטות כו' כדי להמשיך מדת חנון ורחום בהוי' שבסדר השתלשלותצח, כי הנה ב'צט הוויות א' בז"א שפי' הוי' ל' מהוהק, והיינו להוות עולמות הנבראים, והגם כי זהו בדרך ממילא ומאיליו כמ"ש כי הוא צוה ונבראוקא מ"מ הנה הוי' ל' מהוה כו', והוי' הא' הוא בא"א להיות חנון ורחום, כי בחי' ש' הוי' זה הוא ב' פיאות דא"א, להמשיך י"ג ת"ד בז"א, אבל חנון ורחום הוי' היינו המשכת יגת"ד בז"א להיות הז"א בש' הוי' כו'קב.
והנה ש' הוי' בחי' סוכ"ע מאיר בבינה הנק' עלמא עילאהקג עלמא דאתכסיא כנודע שהתגלות עתיק הוא בבינהקד ולכן נק' הבינה הואקה, וש' הוי' דז"א שהוא נק' ממכ"ע מאיר במל' שנק' עלמא תתאהקו, ונק' עלמא דאתגליא, וע' בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום והשבות, הראשוןקז שלכן בבחי' ממכ"ע נאמר ומבשרי אחזה אלקהקח משא"כ בבחי' סוכ"ע נא' ויאמינו בהוי'קט כו', וע"כ הברכה היא מן העולם מבחי' בינה, וכמ"ש בזהר אמור דצ"ט א' בפי' בעבר הנהרקי כו' מעולם, ההוא נהר עולם איקרי כו', לבחי' העולם מל' מקור דבי"ע, והיינו שיומשך ש' הוי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע, ולא יהי' הפסיק טעמא מפסיק <ו>