יצרךתקצב כו', וענין והתקין לו ממנו בנין עדי עד פי' בהפלאהתקצג ע"ד ותבואי בעדי עדייםתקצד ועמ"ש מזה ע"פ אלה פקודי המשכןתקצה משכן העדות כו', והיינו כמ"ש ע"פ כ"א בזאת יתהללתקצו כו' שעיקר המכוון הוא להיות בי"ע וזהו וייצר בשני יודין, ואמרו שב' יודין הרומזים לשני יצירות הם כנגד יצ"ט ויצה"רתקצז, והם שייכי ג"כ לאדם וחוה כי אתערותא דדכורא לגבי נוק' הוא ע"י יצה"ר אלא שבשרשו אינו רעתקצט ממש אלא ע"ד שמאלותקצח תחת לראשיתר כו', וידוע כי טוב זה יצ"ט מאד זה יצה"ר כשנהפך לטוב, וזהו ע"י הבירור מבחי' ח"ת בירור עה"ד טו"ר כו', וזהו והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושליםתרא כו' וכן נאמר באברהם לך לך מארצך כו' אל הארץ אשר אראך שהיא בחי' מ'תרב שעי"ז דוקא אשר אראך בחי' עין בעין יראותרג, ולכן והתקין לו ממנו בנין עדי עד שהוא ענין בעדי עדיים, ועמ"ש עוד בלק"ת בשה"ש סד"ה קול דודיתרד גבי ומקפץ על הגבעות כו', ובביאור ע"פ עלי בארתרה שהמ' היא כתר בע"ס דאור חוזר ממטה למעלה, ולכן ממנה נמשך העדי עדיים שהם הכתרים כו' ועיין באג"ה סי' כ"ט בד"ה אשת חיל עטרת בעלהתרו.
קיצור. יוצר האדם הוא תשב"כ וצ"ל פותח בברוך כידוע מענין על שלא ברכו בתורה תחלה, להמשיך מבחי' כי לא אדם בבחי' אדםתרז ג' קווין, ופי' יוצר היינו גילוי מההעלם מבחי' א"ק, ע"ד יוצר אור ובורא חושך, ישת חשך סתרו, וזהו ועתיק יומין יתיב, כי א"ק הוא כתר דכללות וזהו ענין לפני לא נוצר אל, אל היינו נהירא דחכמתא, אלתרח ה' ויאר לנו, גם המשכת ל"א נתיבות מבחי' נתיב לא ידעו עיט, ונק' להנחיל אוהבי יש, יקר, וקרוב לזה פי' בכלי פז, וברכת אשר יצר היאתרט תשבע"פ, נמצא ג' ברכות שהכל ברא בבחי' א"ק יוצרתרי האדם אדם דיצי'