קז

מהאדם המדבר, משא"כ המחשבה מתאחדת עם הנפש המשכלת, וכמ"ש מזה באריכות בלק"ת פ' נצבים^רס בד"ה כי כארץ תוציא צמחה, ושם פ"א שהמחשבה שמתאחדת עם הנפש^רסא הנה היא התפשטות השכל ולא התפשטות גופני, וגם אינה^רסב נעשית נפרד^רסג מעצמיות האדם כי אדרבה היא מיוחדת בעצמותה^רסד כו', וע' בלק"ת בד"ה מנורת זהב^רסה, שלכן הם דוקא הכלי לשמן ואור שבמנורה שהם המצות והתורה, ובודאי שהתומ"צ נמשכים מש' הוי' דלעילא כמ"ש בת"א בד"ה וירא ישראל הנ"ל^רסו, וכן נת' בלק"ת שה"ש^רסז בביאור ע"פ שחורה אני דרוש השני שע"ז הפסוק בהביאור, ושם פ"ו יעו"ש, וא"כ לפ"ז פי' הוי' אלקינו קאי על ש' הוי' דלעילא שנמשך ומאיר בנש"י להיות אלקינו ממש, משא"כ רם על כל^רסח כו' כמ"ש בת"א^רסט בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה בת"א דמ"ב סע"ד^רע, ויעקב יוד עקב ה' אלקינו כו' הגם שיו"ד היא הארה כו' ובד"ה בשלח פרעה^רעא בענין כמה ארך אפים כו' משא"כ בסטרא דקדושה כו', ולכן נק' יעקב הקטן כו' בחי' צמצום שהרי בעצמותו ומהותו כו', וע' עוד מענין ה' אלקינו בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון פ"ב בלק"ת פ' אחרי, ומש"ע^רעב ע"פ עולת תמיד^רעג בפי' ישראל לי ראש^רעד כמו שעיקר התלבשות אור הנשמה הוא בהמוחין שבראש ומהם נתפשט ונמשך בכל האיברים כך הוא ענין לי ראש שבנש"י לפי שעלו במח' נמשך בהם התלבשות החיות מאור א"ס ומשם נמשך ומתפשט כו', וע' בד"ה והי' ביום ההוא^רעה יתקע בשופר גדול שעד"ז הוא ענין ר"ה לגבי כל ימות השנה, שנק' ראש שבו נמשך כלליות החיות של כל השנה וממנו נמשך ומתחלק אח"כ לי"ב חדשים כו' ע"ש, ומכ"ז יובן ענין ה' אלקינו, וע' בד"ה לבאר ענין יוהכ"פ^רעו ספ"א גבי ולפי שישראל עלו במח' כו', שבחי' ישראל גבוה מאד נעלה מבחי' התפשטות חיצוני' מלכותו ית' כו' ע"ש, ועמ"ש בד"ה מה טובו^רעז ושם פ"ב וספ"ג בפי' ברוך אתה ה' אלקינו, אלקינו הוא ממכ"ע, ושיהי' הוי' אלקינו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org