ופרט אח"כ לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם כו', שזהו ריבוי פרטים, והיינו כמו שפי' בכ"ד שהם חו"ב זו"נתרפב דאצי', אבל בחי' החמישי' לפרעה היא העושה שלום ביניהם, כי לית שמאלא בהאי עתיקא, כ"א ב"פ ימין כו' כמ"ש במ"א, והיינו ע"ד גיכ"ק במוצאות, וכ"ז הוא שכדיתרעג שיהי' נמשך ההשפעה בבי"ע צ"ל התחלקות ד' בחי' אלו ד' נהרות גם באצי' כו', ולפ"ז פי' יפרד ע"ד כמו פשט רמז דרוש, והיו"ד י"ל שהוא סוד בחי' נקודא חדא, וע"ד ד' מינים שבלולב, שהם ד' מינים ועכ"ז הם אחדותתרפג כמ"ש ביאור ענינם במ"א כו' שמלבד אחדותם אוגדים אותם יחד ג"כ, ומה שאין אוגדין האתרוג כ"א מחברים זהו מרמז עוד על משפיע ומקבל כו', כמ"ש ביאור ד"ז במ"א כו'.
ויובן זה עוד עפמ"ש בלק"תתרפד בביאור ע"פ את שבתותי תשמורו בענין שאדם דאצי' נק' אדם דעשיי'תרפה לפי שהכלים דאצי' הם שרש להתהוות בי"ע ולכן שייך ע"ז ומשם יפרד, והיינו לגבי ע"ס דעקודים שהם עקודים בכלי אחדתרפו (כמ"ש מזה במ"א שמלבד שהם עקודים כו' גם הכלי שלהם הוא אחדתרפז כו'), ואין שייך שם התחלקות כלל, וכמ"ש מזה בת"א פ' נחתרפח בד"ה הן עם אחד, ועמ"ש בביאור ע"פ מים רבים בפ' תולדותתרפט ובד"ה וקבל היהודיםתרצ, וקבל לשון יחיד*691, ובמ"ת ויחן כאיש אחדתרצא כו' ועמ"ש בד"ה וכל העם רואים את הקולות ך"טתרצב.
אמנם הנה כתי' אזלע"ז עשה האלקיםתרצג וכמו שיש ד' נהרות דקדושה כן בלעו"ז יש <לא>
ּ ג"כ ד' נהרות, (וי"ל פי' לעו"ז היינו היפך בחי' זה גילוי כנ"לתרצד כ"א למה לי זה, וכ"ז איננו שוה לי כו' לכן אמר לעו"ז כו'), וכמארז"ל במד"ר בראשית פט"זתרצה שפי' ד"נ על מצרים בבל כו' ע"ש. ויובן בהקדם איסור בשר בחלב, שלכאו' למה גדלה איסורן כ"כ הלא כל אחד בפ"ע הוא היתרתרצז, ותערובתן אסורה