מ"מ בטל הוא בתכלית, מ"מ לפי הנ"ל יוכל להקשות מ"ע ברה"ע דכתיב בראשית ברארט, משמע שנברא ליש, וכדמות ראי' לזה על פשוטו של מקרא ממארז"ל במשנה פ"ז דסנהדרין שנים לוקטיםרי קשואים כו' העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור ואם נאמר שזהו רק לעינינו למה יתחייב העושה מעשה כו' ואם נאמר שגם הסקילה היא רק לעינינו א"כ אין שכר ועונש ח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר, אלא כנ"ל יובן היטב שגם שנברא העולם ליש ודבר וכמ"ש הרס"ג דבר מלא דברריא, והתהוותו וחיותו וקיומו זהו מהאותיות וכנ"ל ואותיות בטלים בתכלית א"כ גם העולם בטל, וע' בד"ה אנכיריב באורך.
קיצור. יבאר ענין האותיות ששרשם בעצם הנפש, ואותיות הדבור קודמים, ומהם התהוות העולמות וקיומם והם בטלים בתכלית א"כ גם העולם בטל כו'.
יב) והנה כאשר נמשכו האותיות להוות עולמות נמשכו אותיות שמהם נתהוו עולמות, ויש אותיות שנשארו למעלה שלא נתהוו מהם בחי' עולמות, ועפ"ז יובן מ"ש בזהר באד"ר קך"ח ב' בגולגלתא יתבין תליסר אלפי רבוא עלמיןריג, ומספר אלף אלפין ריבוא ושבעת אלפי' ות"ק קוצי דשערי, שכוונתו אינו על עלמין ממש כ"א על בחי' האותיות הנ"ל שנשארו למעלה שלא נתהוו מהם עולמות, ונק' עולמות היינו שאם היו נמשכים למטה הי' מתהווה מהם עולמות. וז"ע ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים, כי הנה שמן הוא בחי' חכ'ריד, וזיתים הוא מקור החכמהרטו והיינו בחי' מזלות ונוצר ונקה מקור החו"ברטז, וז"ע שנים זיתיםריז כו', והר הוא עוד בחי' היותר גבוהריח כו', ולע"ל ועמדו רגליו על הר הזיתים שיהי' הגילוי מבחי' רגליו על הר הזיתים, והיינו בחי' אותיות היותר עליונים.