רמז

ענין תשב"כ ותושבע"פ, דהנה ידוע דשרש תושב"כ הוא בחכמה^ט וכתי' בחכמה עשיה כמ"ש כולם בחכ' עשית^י כו' והוא לפי שהחכ' נתלבשה דוקא באותיות שבכתב^יא ודיו^יב שהוא רק בחי' עשי' גשמיות וגם שיהי' הקלף מעובד^יג כו', וזהו מפני מעלת ומדריגת תשב"כ שא"א לה לירד מן החכמה עליונה כ"א ע"י ההלבשה בבחי' העשי' דוקא והוא ציור אותיות בכתב כו' (וע' בפ' ויקרא בביאור ולא תשבית שמובן ענין פי' מקרא בעשיי'^יד לפי שמקרא לרוב מעלתו יורד ומתלבש עד העשיי' כו', וכמו ראי' תופסת דבר גשמי דוקא ולא רוחני כשמיעה שתופסת רוחני^טו דוקא כמו הקול כמ"ש אזן מילין תבחן^טז ולא גשמי הנראה לעינים דוקא, ולכאורה הלא ראי' בחכ' ושמיעה בבינה^יז, ועמ"ש לעיל בענין שמיעה^יח בהאי אתר תליא משא"כ עשיי' לעילא, אלא דהיא הנותנת שלפי שראי' בחכ' א"א לירד ולהתלבש כ"א בדבר גשמי דוקא כו'), משא"כ תושבע"פ אינה צריכה להתלבשות כ"כ בבחי' העשי' באותיות הכתב אלא שגם הלבוש יותר פנימי דילה והוא לבוש הדבור כי הרי ידוע דעיקרה הוא הדבור ולכך נק' תושבע"פ כו' [ע' זהר ויקהל דף ריש ע"א], והטעם הוא לפי שכל אור היותר עליון^יט צריך הוא לבוא בהתלבשות ביותר לבוש גשמי וכל שאינו אור עליון כ"כ א"צ לבוא ללבושים חיצונים כ"כ כו' וכמ"ש במ"א [בת"א בד"ה כי אברהם לא ידענו^כ], (וע' בפ' לך לך בד"ה הנה^כא אברם^כב, ובפ' וירא בד"ה פתח

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org