עוד משל נאה ויתיישבתשצד יותר להמשילתשצה אל זרע האדם אשר הוא המובחר המתהוה בגוף האדם והוא היוצא מן המוחתשצו דרך האשדותתשצז אל הגידתשצח, ואותה הטיפה בבטן המליאה יתהוה ממנהתשצט הולד ודברים אחרים מזוהמים מזולת הולד, וכי יעלה על הדעת שבמוח האדם שהוא מובחר הגוף יתהוה בו מציאת הזוהמאתת, לא ודאי שא"כ יספה כרגע, אבל הזוהמא ההוא מתהוה בהמשכת הטיפה זרעית ממקום למקום וממדריגה למדריגה יתהוה הזוהמא, בהבדלתתתא המובחר יתהוהתתב ממנו הולד, ומהשאר מתהוה הזוהמא, וכן הדרךתתג באצי' למעלה במקומםתתד אין דבר רע אמנם בהמשכתם למטה יתהוהתתה בהבדלת הטהרתתו והקדושה דבר טמא שהיא הפסולת סיגי הזהב עכ"ל. ולפמ"ש הפרדס בשם זח"ב תרומה קס"זתתז בענין אור מים רקיע, ובבחי' רקיע מתהוה הפסולת כו'.
וביאורתתח עניןתתט אור מים רקיע יובן עד"מ הטפהתתי אשר מתהוה במוח האדם קודם ירידתה בשדרה היינו קודם שמתגשמת להיות טפה זרעית בחוהש"ד היא רק כח רוחני עדיין, ואח"כ בבוא הכח הרוחני בחוט השדרה מתהוה ממנה טפה זרעית שמתגלמת ומתגשמת בערך היותה קודם טפה רוחנית, ואח"כ בצאתה מגוף האדם להוליד בדומה לו שהוא ע"י התפשטות הטפה במעי הנוק' היא עוד ירידה והגשמה עד שמצטייר ממנה ציור הולד ברמ"ח אברים שלא הי' ציורם ניכר בהטפה כללתתיא ע"ד כמו שבגרעין זרע פרי העץ או האדמה אינו ניכר תמונת הפרי כללתתיב, ונמצא יש כאן ג' מדריגות הא' כח הטיפה ברוחניות קודם שמתגשמת להיות טפה גשמית במוח שבחוה"ש, ואח"כ כמו שמתגלית להיות בחי' טפה גשמי' שיש בה בכח לבד על כל ציור הרמ"ח אברים ושס"ה גידים אבל לא בפועל, וע"י שיצאת למעי הנוק' בהרגש דוקא עי"ז מצטיירים להיות רמ"ח אברים בפו"מ בהבדל