Orach Chayim, Siman 492

אתענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ה' סעיפים:
נוהגין במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח וכן אחר חג הסוכות לפי שחוששין שמא מתוך משתה ושמחת המועד באו לידי עבירה לכן מתענין לתשובה ולכפרה כמו שמצינו באיוב שלאחר שהקיפו ימי המשתה ושמחת בניו העלה עולות מספר כולם כי אמר אולי חטאו בני וגו' אבל לאחר שבועות אין נוהגין להתענות דכיון שאינו אלא ב' ימים אין לחוש שמא חטאו בו. ודין אמירת הסליחות ועננו בין גואל לרופא וקריאת ויחל יתבאר בסי' תקס"ו:

אתַּעֲנִית שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי אַחַר הַמּוֹעֲדִים וּבוֹ ה' סְעִיפִים:
נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְהִתְעַנּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי אַחַר הַפֶּסַח וְכֵן אַחַר חַג הַסֻּכּוֹת, לְפִי שֶׁחוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִתּוֹךְ מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחַת הַמּוֹעֵד בָּאוּ לִידֵי עֲבֵרָה, לָכֵן מִתְעַנִּין לִתְשׁוּבָה וּלְכַפָּרָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאִיּוֹב שֶׁלְּאַחַר שֶׁהִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וְשִׂמְחַת בָּנָיו הֶעֱלָה עוֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם, "כִּי אָמַר אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וְגוֹ'".
אֲבָל לְאַחַר שָׁבוּעוֹת אֵין נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא ב' יָמִים — אֵין לָחֹשׁ שֶׁמָּא חָטְאוּ בּוֹ.
וְדִין אֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת וַ"עֲנֵנוּ" בֵּין "גּוֹאֵל" לְ"רוֹפֵא" וּקְרִיאַת "וַיְחַל" — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן תקס"ו:

בנוהגין להמתין להתענות אחר הפסח עד שיצא כל חודש ניסן מטעם שנתבאר בסי' תכ"ט ואחר הסוכות ממתינין עד שיצא כל חדש תשרי לפי שהוא מרובה במועדות ואף שנוהגין במדינות אלו שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג מכל מקום אין רוצין לקבוע בו לכתחלה תענית קבוע כיון שאפשר להמתין להתענות אחר כך:

בנוֹהֲגִין לְהַמְתִּין לְהִתְעַנּוֹת אַחַר הַפֶּסַח עַד שֶׁיֵּצֵא כָּל חֹדֶשׁ נִיסָן, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תכ"ט. וְאַחַר הַסֻּכּוֹת מַמְתִּינִין עַד שֶׁיֵּצֵא כָּל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, לְפִי שֶׁהוּא מְרֻבֶּה בְּמוֹעֲדוֹת. וְאַף שֶׁנּוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁמֻּתָּר לְהִתְעַנּוֹת בְּתִשְׁרֵי אַחַר אִסְרוּ חַג, מִכָּל מָקוֹם אֵין רוֹצִין לִקְבֹּעַ בּוֹ לְכַתְּחִלָּה תַּעֲנִית קָבוּעַ, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְתִּין לְהִתְעַנּוֹת אַחַר כָּךְ:

גונוהגין לברך כל מי שיתענה בה"ב אחר קריאת התורה בשבת שלפני בה"ב ומי שענה אמן על זה אין צריך לקבל עוד התענית במנחה שלפני ימי התענית ומכל מקום אם אח"כ נמלך שלא להתענות אינו מחוייב להתענות מחמת עניית אמן ואף שאז היתה דעתו להתענות על ידי אמן זה אין בכך כלום אם לא קיבל עליו התענית בפירוש בפיו כמו שיתבאר בסימן תקס"ג:

גוְנוֹהֲגִין לְבָרֵךְ כָּל מִי שֶׁיִּתְעַנֶּה בה"ב אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי בה"ב. וּמִי שֶׁעָנָה "אָמֵן" עַל זֶה — אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל עוֹד הַתַּעֲנִית בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵי יְמֵי הַתַּעֲנִית. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אַחַר כָּךְ נִמְלַךְ שֶׁלֹּא לְהִתְעַנּוֹת — אֵינוֹ מְחֻיָּב לְהִתְעַנּוֹת מֵחֲמַת עֲנִיַּת אָמֵן. וְאַף שֶׁאָז הָיְתָה דַּעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת עַל יְדֵי "אָמֵן" זֶה — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם אִם לֹא קִבֵּל עָלָיו הַתַּעֲנִית בְּפֵרוּשׁ בְּפִיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקס"ג:

דונוהגין שלא לברך בה"ב בשבת שבתוך ניסן או תשרי לפי שבאותו שבת מברכין החודש אחר קריאת התורה ואין צריך לומר שאין מברכין בה"ב בשבת שהוא ראש חודש אייר או חשוון אלא ממתינים לברך בשבת הבא ואחר אותו שבת מתחילין להתענות בה"ב אבל אם יש מילה או חתונה באותו שבת שצריך לברך בו בה"ב מברכין בו בה"ב אלא שנוהגין לברך במנחה אחר קריאת התורה:

דוְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ בה"ב בְּשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ נִיסָן אוֹ תִּשְׁרֵי, לְפִי שֶׁבְּאוֹתוֹ שַׁבָּת מְבָרְכִין הַחֹדֶשׁ אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין מְבָרְכִין בה"ב בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר אוֹ חֶשְׁוָן, אֶלָּא מַמְתִּינִים לְבָרֵךְ בְּשַׁבָּת הַבָּא, וְאַחַר אוֹתוֹ שַׁבָּת מַתְחִילִין לְהִתְעַנּוֹת בה"ב.
אֲבָל אִם יֵשׁ מִילָה אוֹ חֲתֻנָּה בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ בּוֹ בה"ב — מְבָרְכִין בּוֹ בה"ב, אֶלָּא שֶׁנּוֹהֲגִין לְבָרֵךְ בְּמִנְחָה אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה:

האם אירע ברית מילה או שאר סעודת מצוה בתענית בה"ב מצוה לאכול ואין צריך התרה כלל כמו שיתבאר בסי' תקס"ח:

האִם אֵרַע בְּרִית מִילָה אוֹ שְׁאָר סְעוּדַת מִצְוָה בְּתַעֲנִית בה"ב — מִצְוָה לֶאֱכֹל, וְאֵין צָרִיךְ הַתָּרָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקס"ח:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org