Orach Chayim, Siman 478

אשלא לאכול אחר אכילת אפיקומן ובו ו' סעיפים:
אחר אכילת אפיקומן אסור לאכול שום מאכל בעולם חוץ ממצה שמורה משעת קצירה או משעת לישה כדי שלא יעבור מפיו טעם מצה שמורה של האפיקומן על ידי טעם אותו מאכל כמו שנתבאר בסי' תע"ז. אבל מותר לשתות כל המשקין שאינן משכרין (אבל משקין המשכרין אסור לשתות מטעם שיתבאר בסי' תפ"א) לפי שטעם השתיה אינו מעביר את טעם האכילה מפיו. ויש חולקין על זה ואומרים שטעם כל המשקין מבטל מפיו את טעם מצה שמורה של אפיקומן חוץ ממים וכיוצא בהם כמו שיתבאר בסי' תפ"א ויש לחוש לדבריהם אם לא לצורך גדול:

אשֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אַחַר אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן וּבוֹ ו' סְעִיפִים:
אַחַר אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן אָסוּר לֶאֱכֹל שׁוּם מַאֲכָל בָּעוֹלָם, חוּץ מִמַּצָּה שְׁמוּרָה מִשְּׁעַת קְצִירָה אוֹ מִשְּׁעַת לִישָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר מִפִּיו טַעַם מַצָּה שְׁמוּרָה שֶׁל הָאֲפִיקוֹמָן עַל יְדֵי טַעַם אוֹתוֹ מַאֲכָל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ז.
אֲבָל מֻתָּר לִשְׁתּוֹת כָּל הַמַּשְׁקִין שֶׁאֵינָן מְשַׁכְּרִין (אֲבָל מַשְׁקִין הַמְשַׁכְּרִין אָסוּר לִשְׁתּוֹת, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"א), לְפִי שֶׁטַּעַם הַשְּׁתִיָּה אֵינוֹ מַעֲבִיר אֶת טַעַם הָאֲכִילָה מִפִּיו.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁטַּעַם כָּל הַמַּשְׁקִין מְבַטֵּל מִפִּיו אֶת טַעַם מַצָּה שְׁמוּרָה שֶׁל אֲפִיקוֹמָן, חוּץ מִמַּיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"א. וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם, אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל:

בלא יאכל האפיקומן בשני מקומות ואפילו בחדר אחד לא יאכלנו בב' שולחנות מקצתו בשולחן זה ומקצתו בשולחן זה לפי שהאפיקומן הוא זכר לפסח ואסור לאכול מן הפסח בשני מקומות שנאמר בבית אחד יאכל:

בלֹא יֹאכַל הָאֲפִיקוֹמָן בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. וַאֲפִלּוּ בְּחֶדֶר אֶחָד לֹא יֹאכְלֶנּוּ בְּב' שֻׁלְחָנוֹת, מִקְצָתוֹ בְּשֻׁלְחָן זֶה וּמִקְצָתוֹ בְּשֻׁלְחָן זֶה, לְפִי שֶׁהָאֲפִיקוֹמָן הוּא זֵכֶר לַפֶּסַח, וְאָסוּר לֶאֱכֹל מִן הַפֶּסַח בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל":

גמי שישן באמצע אכילת האפיקומן וניער משנתו אסור לו לחזור ולאכול עוד מן האפיקומן אפילו לא אכל עדיין כזית לפי שהשינה חשובה הפסק בין אכילה לאכילה וכשאוכל אחר השינה הרי הוא כאוכל במקום אחר שלא במקום הראשון ואסור לאכול האפיקומן בשני מקומות:

גמִי שֶׁיָּשַׁן בְּאֶמְצַע אֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן וְנֵעֹר מִשְּׁנָתוֹ — אָסוּר לוֹ לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל עוֹד מִן הָאֲפִיקוֹמָן אֲפִלּוּ לֹא אָכַל עֲדַיִן כְּזַיִת, לְפִי שֶׁהַשֵּׁנָה חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק בֵּין אֲכִילָה לַאֲכִילָה, וּכְשֶׁאוֹכֵל אַחַר הַשֵּׁנָה — הֲרֵי הוּא כְּאוֹכֵל בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁלֹּא בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן, וְאָסוּר לֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת:

דבמה דברים אמורים כשמיסב בלבד אבל בני החבורה המסובין וישנו מקצתן באמצע אכילת האפיקומן וניערו יכולין לחזור ולאכול עוד אפילו אכלו כבר כזית שאין שינתם חשובה הפסק כיון שמקצת חבורתם נשארו בלא שינה אבל אם ישנו כל בני החבורה וניערו אינן חוזרין לאכול עוד:

דבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמֵּסֵב בִּלְבַד, אֲבָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַמְסֻבִּין וְיָשְׁנוּ מִקְצָתָן בְּאֶמְצַע אֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן וְנֵעֹרוּ — יְכוֹלִין לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל עוֹד אֲפִלּוּ אָכְלוּ כְּבָר כְּזַיִת, שֶׁאֵין שֵׁנָתָם חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק, כֵּיוָן שֶׁמִּקְצָת חֲבוּרָתָם נִשְׁאֲרוּ בְּלֹא שֵׁנָה. אֲבָל אִם יָשְׁנוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְנֵעֹרוּ — אֵינָן חוֹזְרִין לֶאֱכֹל עוֹד:

הוכל זה כשנרדמו בשינה אבל אם נתנמנמו בלבד וניעורו וכן יחיד שמיסב ונתנמנם וניעור יכולין לחזור ולאכול ואיזהו מתנמנם ישן ואינו ישן ניעור ואינו ניעור כגון שאם קורין אותו והוא עונה ואינו יודע להשיב דבר שצריך להרהר קודם שישיב וכשמזכירין אותו הוא נזכר כגון ששואלין אותו באיזה מקום הנחת חפץ פלוני ואינו יודע להרהר ולזכור בעודו מתנמנם באיזה מקום הניחו וכשמזכירין אותו ואומרים לו הנחת במקום פלוני הוא נזכר ואומר הן או לאו וכיוצא בזה:

הוְכָל זֶה כְּשֶׁנִּרְדְּמוּ בְּשֵׁנָה, אֲבָל אִם נִתְנַמְנְמוּ בִּלְבַד וְנֵעוֹרוּ, וְכֵן יָחִיד שֶׁמֵּסֵב וְנִתְנַמְנֵם וְנֵעוֹר — יְכוֹלִין לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל.
וְאֵיזֶהוּ מִתְנַמְנֵם? יָשֵׁן וְאֵינוֹ יָשֵׁן, נֵעוֹר וְאֵינוֹ נֵעוֹר, כְּגוֹן שֶׁאִם קוֹרִין אוֹתוֹ וְהוּא עוֹנֶה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְהֵר קֹדֶם שֶׁיָּשִׁיב, וּכְשֶׁמַּזְכִּירִין אוֹתוֹ הוּא נִזְכָּר, כְּגוֹן שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִנַּחְתָּ חֵפֶץ פְּלוֹנִי? וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַרְהֵר וְלִזְכֹּר בְּעוֹדוֹ מִתְנַמְנֵם בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִנִּיחוֹ, וּכְשֶׁמַּזְכִּירִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: הִנַּחְתָּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי — הוּא נִזְכָּר, וְאוֹמֵר: הֵן אוֹ לָאו, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה:

ווכל זה כשישן לאחר שהתחיל לאכול האפיקומן אבל אם ישן קודם לכן וניעור יכול לחזור ולאכול כמה שירצה ולאכול האפיקומן אח"כ וכן יכול לאכול סעודתו בבית ולילך לאכול האפיקומן בבית אחר:

ווְכָל זֶה כְּשֶׁיָּשַׁן לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן, אֲבָל אִם יָשַׁן קֹדֶם לָכֵן וְנֵעוֹר — יָכוֹל לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה וְלֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן אַחַר כָּךְ.
וְכֵן יָכוֹל לֶאֱכֹל סְעוּדָתוֹ בַּבַּיִת וְלֵילֵךְ לֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן בְּבַיִת אַחֵר:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org