Orach Chayim, Siman 486

אדין שיעור כזית ובו ב' סעיפים:
כזית האמור בכל מקום אינו לא קטן ולא גדול אלא בינוני וזה זית הנקרא אגורי ששמנו אגור בתוכו. ושיעורו יש אומרים שהוא כחצי ביצה ויש אומרים שהוא פחות מעט משליש לפי מה שנתבאר בסימן שס"ח שמזון שתי סעודות של עירוב שהוא י"ח גרוגרות יש בהן כששה ביצים אם כן הגרוגרת הוא שליש ביצה והזית הוא קטן מהגרוגרת ולפי סברא הראשונה הי"ח גרוגרות של שני סעודות של עירוב הוא יותר מי"ח חצאי ביצה וכבר נתבאר בסימן שס"ח ות"ט שהעיקר כהאומרים שאין צריך יותר מכששה ביצים לעירוב לפי שהעירוב הוא מדברי סופרים והולכין בו להקל וא"כ במרור שהוא מדברי סופרים וכן כל דבר שהוא מדברי סופרים ששיעורו בכזית יש לסמוך על האומרים שהוא פחות מעט משליש ביצה אבל במצה שהיא מן התורה וכן כל דבר שהוא מן התורה יש להחמיר כסברא הראשונה. אבל לענין ברכה אחרונה וברכת המזון ששיעורו בכזית ספק ברכות להקל ולא יברך עד שיאכל כחצי ביצה ולכתחלה יש ליזהר שלא להכניס עצמו לידי ספק ברכה ויאכל כחצי ביצה או הרבה פחות משליש ביצה בדבר שאין צריך כזית. וכן צריך ליזהר לדקדק בשאר דבר ששיעור גדול הוא קולא ושיעור קטן הוא חומרא כגון ביעור חמץ עיין סי' תמ"ב ותמ"ד:

אדִּין שִׁעוּר כְּזַיִת וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
כְּזַיִת הָאָמוּר בְּכָל מָקוֹם — אֵינוֹ לֹא קָטָן וְלֹא גָּדוֹל, אֶלָּא בֵּינוֹנִי, וְזֶה זַיִת הַנִּקְרָא "אֲגוּרִי", שֶׁשַּׁמְנוֹ אָגוּר בְּתוֹכוֹ.
וְשִׁעוּרוֹ — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא כַּחֲצִי בֵּיצָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא פָּחוֹת מְעַט מִשְּׁלִישׁ, לְפִי מַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שס"ח שֶׁמְּזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת שֶׁל עֵרוּב שֶׁהוּא י"ח גְּרוֹגָרוֹת יֵשׁ בָּהֶן כְּשִׁשָּׁה בֵּיצִים, אִם כֵּן הַגְּרוֹגֶרֶת הוּא שְׁלִישׁ בֵּיצָה, וְהַזַּיִת הוּא קָטָן מֵהַגְּרוֹגֶרֶת. וּלְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, הַי"ח גְּרוֹגָרוֹת שֶׁל שְׁנֵי סְעוּדוֹת שֶׁל עֵרוּב הוּא יוֹתֵר מִי"ח חֲצָאֵי בֵּיצָה.
וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן שס"ח וְת"ט שֶׁהָעִקָּר כְּהָאוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ יוֹתֵר מִכְּשִׁשָּׁה בֵּיצִים לְעֵרוּב, לְפִי שֶׁהָעֵרוּב הוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְהוֹלְכִין בּוֹ לְהָקֵל. וְאִם כֵּן בְּמָרוֹר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁשִּׁעוּרוֹ בִּכְזַיִת — יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הָאוֹמְרִים שֶׁהוּא פָּחוֹת מְעַט מִשְּׁלִישׁ בֵּיצָה.
אֲבָל בְּמַצָּה שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה, וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה — יֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.
אֲבָל לְעִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁשִּׁעוּרוֹ בִּכְזַיִת — סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל, וְלֹא יְבָרֵךְ עַד שֶׁיֹּאכַל כַּחֲצִי בֵּיצָה.
וּלְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לִידֵי סְפֵק בְּרָכָה, וְיֹאכַל כַּחֲצִי בֵּיצָה אוֹ הַרְבֵּה פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ בֵּיצָה בְּדָבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ כְּזַיִת.
וְכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר לְדַקְדֵּק בִּשְׁאָר דָּבָר שֶׁשִּׁעוּר גָּדוֹל הוּא קֻלָּא וְשִׁעוּר קָטָן הוּא חֻמְרָא, כְּגוֹן בִּעוּר חָמֵץ, עַיֵּן סִימָן תמ"ב וְתמ"ד:

בצריך ליזהר כשמשער כזית בירקות שיוצא בהם ידי חובת מרור שימעך האויר שבין עלי הירקות וישער שיעור כזית בירקות עצמם ולא באויר שביניהם וכן אם יש חלל במצה אין החלל מצטרף לכזית וצריך למעכו (אבל אם אין חלל במצה אפילו היא רכה ועשויה כספוג אין צריך למעכו):

בצָרִיךְ לִזָּהֵר כְּשֶׁמְּשַׁעֵר כְּזַיִת בִּירָקוֹת שֶׁיּוֹצֵא בָּהֶם יְדֵי חוֹבַת מָרוֹר, שֶׁיְּמַעֵךְ הָאֲוִיר שֶׁבֵּין עֲלֵי הַיְּרָקוֹת וִישַׁעֵר שִׁעוּר כְּזַיִת בַּיְּרָקוֹת עַצְמָם וְלֹא בָּאֲוִיר שֶׁבֵּינֵיהֶם. וְכֵן אִם יֵשׁ חָלָל בַּמַּצָּה — אֵין הֶחָלָל מִצְטָרֵף לִכְזַיִת, וְצָרִיךְ לְמַעֲכוֹ.
(אֲבָל אִם אֵין חָלָל בַּמַּצָּה, אֲפִלּוּ הִיא רַכָּה וַעֲשׂוּיָה כִּסְפוֹג — אֵין צָרִיךְ לְמַעֲכוֹ).

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org