Orach Chayim, Siman 121

אדיני מודים ובו ג' סעיפים:
במודים שוחין תחלה וסוף כמו שנתבאר בסי' קי"ג ומי שאינו שוחה במודים שדרתו נעשה נחש לאחר ז' שנים אחר מותו (ואינו קם בתחיית המתים). ואם נזדמן לו רוק במודים לא ישחה עד שיצא הרוק:

אדִּינֵי מוֹדִים וּבוֹ ג' סְעִיפִים:
בְּ"מוֹדִים" שׁוֹחִין תְּחִלָּה וָסוֹף, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי"ג. וּמִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹחֶה בְּ"מוֹדִים" — שִׁדְרָתוֹ נַעֲשֶׂה נָחָשׁ לְאַחַר ז' שָׁנִים אַחַר מוֹתוֹ (וְאֵינוֹ קָם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים).
וְאִם נִזְדַּמֵּן לוֹ רֹק בְּ"מוֹדִים" — לֹא יִשְׁחֶה עַד שֶׁיֵּצֵא הָרֹק:

בהאומר מודים מודים כאומר שמע שמע ומשתקין אותו כמו שנתבאר בסי' ס"א:

בהָאוֹמֵר "מוֹדִים מוֹדִים" כְּאוֹמֵר "שְׁמַע שְׁמַע" וּמְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"א:

גיחיד אין לו לומר ברכת כהנים שהוא אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו כו' כי בצבור נתקנה כנגד נשיאות כפים שאינה אלא בעשרה ולפיכך אף הש"ץ אין אומר במנחה אלא בתענית צבור מפני שאין נשיאת כפים במנחה אלא בתענית צבור משום חשש שכרות וערב ראש השנה אינו נקרא תענית צבור ואם נהגו שאף היחיד אומרה בזמן הראוי לנשיאות כפים אין למחות:

גיָחִיד אֵין לוֹ לוֹמַר "בִּרְכַּת כֹּהֲנִים" שֶׁהוּא "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ כו'", כִּי בְּצִבּוּר נִתְקְנָה כְּנֶגֶד נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה. וּלְפִיכָךְ אַף הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אֵין אוֹמֵר בְּמִנְחָה אֶלָּא בְּתַעֲנִית צִבּוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּמִנְחָה אֶלָּא בְּתַעֲנִית צִבּוּר מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ שִׁכְרוּת, וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ נִקְרָא תַּעֲנִית צִבּוּר. וְאִם נָהֲגוּ שֶׁאַף הַיָּחִיד אוֹמְרָהּ בַּזְּמַן הָרָאוּי לִנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם — אֵין לִמְחוֹת:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org