עברית
Library

Shulchan Aruch HaRav

Orach Chayim, Siman 97

אשלא יגהק ולא יפהק בשעת התפלה ובו ה' סעיפים:
לא יגהק דהיינו נפיחה שאדם מוציא מגופו לפיו מתוך שבעו ולא יפהק דהיינו שפותח פיו כאדם הרוצה לישן או שעמד משינה ואם גיהק או פיהק לרצונו ה"ז מגסי הרוח אם צריך לפהק מתוך אונס יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו. ולא יניח ידו על סנטרו דהיינו לחי התחתון בשעת התפלה מפני שהוא דרך גסות הרוח וחזנים העושים כן בשעת הזמר מותר לפי שאינם מתכוונים לגסות אלא להנעים את הקול אבל שלא בשעת הזמר אסור:

אשֶׁלֹּא יְגַהֵק וְלֹא יְפַהֵק בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּבוֹ ה' סְעִיפִים:
לֹא יְגַהֵק, דְּהַיְנוּ נְפִיחָה שֶׁאָדָם מוֹצִיא מִגּוּפוֹ לְפִיו מִתּוֹךְ שָׂבְעוֹ. וְלֹא יְפַהֵק, דְּהַיְנוּ שֶׁפּוֹתֵחַ פִּיו כְּאָדָם הָרוֹצֶה לִישֹׁן אוֹ שֶׁעָמַד מִשֵּׁנָה. וְאִם גִּהֵק אוֹ פִּהֵק לִרְצוֹנוֹ — הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי הָרוּחַ. אִם צָרִיךְ לְפַהֵק מִתּוֹךְ אֹנֶס — יַנִּיחַ יָדוֹ עַל פִּיו שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה פְּתִיחָתוֹ.
וְלֹא יַנִּיחַ יָדוֹ עַל סַנְטֵרוֹ, דְּהַיְנוּ לְחִי הַתַּחְתּוֹן, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ גַּסּוּת הָרוּחַ. וְחַזָּנִים הָעוֹשִׂים כֵּן בִּשְׁעַת הַזֶּמֶר — מֻתָּר, לְפִי שֶׁאֵינָם מִתְכַּוְּנִים לְגַסּוּת אֶלָּא לְהַנְעִים אֶת הַקּוֹל. אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַזֶּמֶר — אָסוּר:

בהרק בתפלתו כאלו רק בפני המלך לפיכך אסור לרוק לרצונו שלא מאונס אפילו עומד בתחנונים שלאחר התפלה שכל זמן שלא פסע הרי זה עומד לפני המלך אבל אם צריך לרוק מותר כדי שלא יצטער בתפלה ונמצא טרוד. ומכל מקום לא ירוק על גבי קרקע אפילו יש שם גמי או תבן שיכסו הרוק אלא מבליעו בכסותו בענין שלא יהא נראה כגון בבגד התחתון אבל בבגד העליון שהרוק נראה אסור ובמקומות שלובשין בחגורה חתיכת בגד (שקורין פציילט) אפשר שמותר להבליע בו אע"פ שהרוק נראה שכיון שהוא עשוי לכך אין בו משום מיאוס. ואם הוא אסטניס שמאוס עליו להבליעו בכסותו או שמאוס עליו להשהותו בפיו עד שיבלענו (או שהוא כסות נאה ואם נצריכנו שיבליענו יטרידנו ג"כ) זורקו לאחוריו אבל לא לפניו מפני שהמתפלל שכינה לפניו וצדדין הם כלפניו לענין זה ואם אי אפשר לו לזרקו לאחוריו זורקו לשמאלו אבל לא לימינו משום שנאמר ה' צלך על יד ימינך ואם אי אפשר לו לרוק כי אם לפניו מותר כדי שלא יטרד:

בהָרָק בִּתְפִלָּתוֹ — כְּאִלּוּ רָק בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. לְפִיכָךְ, אָסוּר לָרֹק לִרְצוֹנוֹ שֶׁלֹּא מֵאֹנֶס אֲפִלּוּ עוֹמֵד בְּתַחֲנוּנִים שֶׁלְּאַחַר הַתְּפִלָּה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָּסַע — הֲרֵי זֶה עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֲבָל אִם צָרִיךְ לָרֹק — מֻתָּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר בַּתְּפִלָּה וְנִמְצָא טָרוּד.
וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יָרֹק עַל גַּבֵּי קַרְקַע אֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם גֶּמִי אוֹ תֶּבֶן שֶׁיְּכַסּוּ הָרֹק, אֶלָּא מַבְלִיעוֹ בִּכְסוּתוֹ בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה, כְּגוֹן בַּבֶּגֶד הַתַּחְתּוֹן, אֲבָל בַּבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן שֶׁהָרֹק נִרְאֶה — אָסוּר. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁלּוֹבְשִׁין בַּחֲגוֹרָה חֲתִיכַת בֶּגֶד (שֶׁקּוֹרִין פציילט) — אֶפְשָׁר שֶׁמֻּתָּר לְהַבְלִיעַ בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהָרֹק נִרְאֶה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא עָשׂוּי לְכָךְ — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מִאוּס.
וְאִם הוּא אִסְטְנִיס שֶׁמָּאוּס עָלָיו לְהַבְלִיעוֹ בִּכְסוּתוֹ, אוֹ שֶׁמָּאוּס עָלָיו לְהַשְׁהוֹתוֹ בְּפִיו עַד שֶׁיִּבְלָעֶנּוּ (אוֹ שֶׁהוּא כְּסוּת נָאֶה וְאִם נַצְרִיכֶנּוּ שֶׁיִּבְלָעֶנּוּ יַטְרִידֶנּוּ גַּם כֵּן) — זוֹרְקוֹ לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל לֹא לְפָנָיו, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל שְׁכִינָה לְפָנָיו. וּצְדָדִין הֵם כִּלְפָנָיו לְעִנְיָן זֶה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְזָרְקוֹ לַאֲחוֹרָיו — זוֹרְקוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, אֲבָל לֹא לִימִינוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ". וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָרֹק כִּי אִם לְפָנָיו — מֻתָּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּרֵד:

גאם כנה עוקצתו ימשמש בבגדיו להסירה שלא תתבטל כוונתו אבל לא יסירנה בידו אפילו היא במקום שאין שם מלמולי זיעה (שאין צריך נטילת ידים לתפלה כמו שאין צריך אם נגע בשאר בעלי חיים טמאים) מכל מקום מאוסה היא וגנאי הוא אפילו אם יראנה אדם ק"ו כשעומד בתפלה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. אבל שלא בשעת תפלת י"ח יכול ליטול כנה ולזרקה בבית הכנסת כמו שמותר לרוק בבית הכנסת. (ואפילו נגע במלמולי זיעה) די בנקיון עפר להזכרת השם או לדברי תורה כמ"ש בסי' ד' וצ"ב. או יטלנה ע"י בגד לפי שמשום רוח רעה ששורה על הידים הנוגעים בכנה אין נקיון מועיל אלא נטילה במים כמ"ש בסי' ד':

גאִם כִּנָּה עוֹקַצְתּוֹ — יְמַשְׁמֵשׁ בִּבְגָדָיו לַהֲסִירָהּ שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל כַּוָּנָתוֹ, אֲבָל לֹא יְסִירֶנָּה בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ הִיא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מִלְמוּלֵי זֵעָה (שֶׁאֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם לִתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ אִם נָגַע בִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים טְמֵאִים), מִכָּל מָקוֹם מְאוּסָה הִיא וּגְנַאי הוּא אֲפִלּוּ אִם יִרְאֶנָּה אָדָם — קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁעוֹמֵד בַּתְּפִלָּה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת תְּפִלַּת י"ח — יָכוֹל לִטֹּל כִּנָּה וּלְזָרְקָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לָרֹק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
(וַאֲפִלּוּ נָגַע בְּמִלְמוּלֵי זֵעָה) — דַּי בְּנִקְיוֹן עָפָר לְהַזְכָּרַת הַשֵּׁם אוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ד' וצ"ב.
אוֹ יִטְּלֶנָּה עַל יְדֵי בֶּגֶד, לְפִי שֶׁמִּשּׁוּם רוּחַ רָעָה שֶׁשּׁוֹרָה עַל הַיָּדַיִם הַנּוֹגְעִים בַּכִּנָּה — אֵין נִקָּיוֹן מוֹעִיל אֶלָּא נְטִילָה בְּמַיִם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ד':

דאם נשמט טליתו ממקומו יכול למשמש בו ולהחזירו אפילו נפל רובו אבל נפל כולו אינו יכול לחזור ולהתעטף בו משום הפסק (אלא א"כ שהוא טרוד על ידי זה ואינו יכול לכוין):

דאִם נִשְׁמַט טַלִּיתוֹ מִמְּקוֹמוֹ — יָכוֹל לְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ, אֲפִלּוּ נָפַל רֻבּוֹ. אֲבָל נָפַל כֻּלּוֹ — אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהִתְעַטֵּף בּוֹ, מִשּׁוּם הֶפְסֵק (אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁהוּא טָרוּד עַל יְדֵי זֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן):

ההנושא משאוי על כתפיו והגיע זמן התפלה פחות מד' קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל ולא יאחזנו בידו על כתפיו (כדי שלא יהיה טרוד בתפלתו באחיזת המשאוי על כתפיו בידו ולא יוכל לכוין כראוי ועוד לפני מלך בשר ודם אין עומדין כן ק"ו לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא) ד' קבין לא יפשילנו לאחוריו מפני שכובדו מונעו מלכוין אלא מניחו ע"ג קרקע עד לאחר התפלה:

ההַנּוֹשֵׂא מַשּׂאוֹי עַל כְּתֵפָיו וְהִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה, פָּחוֹת מִד' קַבִּין — מַפְשִׁילוֹ לַאֲחוֹרָיו וּמִתְפַּלֵּל, וְלֹא יֹאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ עַל כְּתֵפָיו (כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה טָרוּד בִּתְפִלָּתוֹ בַּאֲחִיזַת הַמַּשּׂאוֹי עַל כְּתֵפָיו בְּיָדוֹ וְלֹא יוּכַל לְכַוֵּן כָּרָאוּי, וְעוֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין עוֹמְדִין כֵּן — קַל וָחֹמֶר לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא). ד' קַבִּין — לֹא יַפְשִׁילֶנּוּ לַאֲחוֹרָיו, מִפְּנֵי שֶׁכָּבְדּוֹ מוֹנְעוֹ מִלְּכַוֵּן, אֶלָּא מַנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע עַד לְאַחַר הַתְּפִלָּה:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Imported from sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · at the source · the copy kept on ChassidusHub

Suggest a fixSent for review
The change shows once the set's keepers approve it. Every version is kept in the history.
Report a problemNo account needed
What is wrong?
What is wrong?
Reports are public on the site (without your name), except those about rights or offensive content. Leave out personal details. Or open a full issue, with a title and @mentions
Embed on another site
About this page

Details

Id
rh-f6hqgr89

Copies

Recent activity

No fix suggested or problem reported here yet.

Sources

  • sichos-kodesh-unitorach-chayim/97