Orach Chayim, Siman 588

אזמן תקיעת שופר ובו ט' סעיפים:
זמן תקיעת שופר ביום שנאמר יום תרועה וגו' ביום ולא בלילה וכל היום כשר לתקיעת שופר מעלות השחר עד צאת הכוכבים אלא שחכמים הצריכו להמתין עד שתניץ החמה שיצא מכלל ספק לילה שאין הכל בקיאין בעמוד השחר ומכל מקום אם עבר ותקע משעלה עמוד השחר קודם הנץ החמה יצא ואין צריך לתקוע שנית:

אזְמַן תְּקִיעַת שׁוֹפָר וּבוֹ ט' סְעִיפִים:
זְמַן תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹם תְּרוּעָה וְגוֹ'" — בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִתְקִיעַת שׁוֹפָר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים הִצְרִיכוּ לְהַמְתִּין עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה שֶׁיָּצָא מִכְּלַל סְפֵק לַיְלָה, שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם עָבַר וְתָקַע מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה — יָצָא, וְאֵין צָרִיךְ לִתְקֹעַ שֵׁנִית:

באם שמע מקצת תקיעה קודם עמוד השחר ומקצתה אחר עמוד השחר נתבאר בסימן תקפ"ז:

באִם שָׁמַע מִקְצָת תְּקִיעָה קֹדֶם עַמּוּד הַשַּׁחַר וּמִקְצָתָהּ אַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר — נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ"ז:

גשמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום או מתשע בני אדם שתקעו כאחד נתבאר בסימן תק"צ:

גשָׁמַע תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם אוֹ מִתֵּשַׁע בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּקְעוּ כְּאֶחָד — נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"צ:

דיו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר אע"פ שהתקיעה בשופר אינה מלאכה ואינה אסורה בשבת ויו"ט אלא מדברי סופרים משום עובדין דחול ולמה אין דוחין איסור קל כזה מפני מצות עשה של תורה כמו שדוחין אותו בכל יו"ט של ראש השנה הואיל ואין בו שבות גמור לפי שהכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים:

דיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — אֵין תּוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָר, אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּקִיעָה בַּשּׁוֹפָר אֵינָהּ מְלָאכָה וְאֵינָהּ אֲסוּרָה בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִשּׁוּם עֻבְדִּין דְּחֹל. וְלָמָה אֵין דּוֹחִין אִסּוּר קַל כָּזֶה מִפְּנֵי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁדּוֹחִין אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוֹאִיל וְאֵין בּוֹ שְׁבוּת גָּמוּר, לְפִי שֶׁהַכֹּל חַיָּבִין בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטְּלֶנּוּ בְּיָדוֹ וְיֵלֵךְ אֵצֶל הַבָּקִי לִלְמֹד וְיַעֲבִירֶנּוּ ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:

הודין טלטול השופר בשבת זו כדין טלטולו בכל שבתות השנה שאין מטלטלין אותו כי אם לצורך מקומו או לצורך גופו דהיינו לסמוך בו את הקערה וכיוצא בזה במה דברים אמורים בשבת אבל אם חל בחול אע"פ שמותר לטלטלו אפילו שלא לצורך גופו ומקומו כיון שתוקעין בו ביום ודינו ככלי שמלאכתו להיתר שנתבאר בסימן ש"ח מכל מקום אסור להשתמש בו וליהנות ממנו בו ביום כגון לסמוך בו את הקערה וכיוצא בזה שהרי הוקצה למצותו וכמו שיתבאר בסימן תרס"ה ע"ש:

הוְדִין טִלְטוּל הַשּׁוֹפָר בְּשַׁבָּת זוֹ כְּדִין טִלְטוּלוֹ בְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ כִּי אִם לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אוֹ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ, דְּהַיְנוּ לִסְמֹךְ בּוֹ אֶת הַקְּעָרָה וּכַיּוֹצֵא בָּזֶה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשַׁבָּת, אֲבָל אִם חָל בְּחֹל אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ כֵּיוָן שֶׁתּוֹקְעִין בּוֹ בַּיּוֹם, וְדִינוֹ כִּכְלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶתֵּר שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ח, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וְלֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ בּוֹ בַּיּוֹם כְּגוֹן לִסְמֹךְ בּוֹ אֶת הַקְּעָרָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי הֻקְצָה לְמִצְוָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרס"ה, עַיֵּן שָׁם:

וקטן התוקע בשבת זו בית דין מצווין להפרישו אע"פ שלא הגיע לחינוך כמ"ש בסי' שמ"ג ע"ש. (אע"פ שעיקר מצות שמיעת שופר היא שמיעת קולו בלבד מכל מקום) אם התוקע הוא פטור ממצוה זו אינו מוציא אחרים ידי חובתן בתקיעתו ואלו הן הפטורים נשים ועבדים מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא וחרש ושוטה וקטן אע"פ שהגיע לחינוך אינו מוציא את הגדולים ידי חובתן שחייבים מן התורה:

וקָטָן הַתּוֹקֵעַ בְּשַׁבָּת זוֹ — בֵּית דִּין מְצֻוִּין לְהַפְרִישׁוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שמ"ג, עַיֵּן שָׁם.
(אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר מִצְוַת שְׁמִיעַת שׁוֹפָר הִיא שְׁמִיעַת קוֹלוֹ בִּלְבַד, מִכָּל מָקוֹם) אִם הַתּוֹקֵעַ הוּא פָּטוּר מִמִּצְוָה זוֹ — אֵינוֹ מוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָן בִּתְקִיעָתוֹ. וְאֵלּוּ הֵן הַפְּטוּרִים: נָשִׁים וַעֲבָדִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, וְחֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה וְקָטָן אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הַגְּדוֹלִים יְדֵי חוֹבָתָן שֶׁחַיָּבִים מִן הַתּוֹרָה:

זחרש השומע ואינו מדבר הרי הוא כפיקח וחייב בתקיעת שופר ולפיכך הוא מוציא אחרים ידי חובתן ואחד מהשומעין מברך והוא תוקע אבל המדבר ואינו שומע אינו מוציא דכיון דאינו שומע לאו בר חיובא הוא דאין המצוה בתקיעה אלא בשמיעה:

זחֵרֵשׁ הַשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר הֲרֵי הוּא כְּפִקֵּחַ וְחַיָּב בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר, וּלְפִיכָךְ הוּא מוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָן, וְאֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין מְבָרֵךְ וְהוּא תּוֹקֵעַ. אֲבָל הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֵינוֹ מוֹצִיא, דְּכֵיוָן דְּאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לָאו בַּר חִיּוּבָא הוּא, דְּאֵין הַמִּצְוָה בַּתְּקִיעָה אֶלָּא בַּשְּׁמִיעָה:

חסומא חייב בתקיעת שופר ואם היה מוחזק לתקוע בכל שנה וסלקוהו מפני שחששו לדברי האומר דסומא פטור מכל המצות האמורות בתורה אם אין בקי בתקיעה כמוהו יחזירוהו למינויו אבל לכתחלה אין לסלקו אע"פ שנמצא בקי כמוהו לפי שהעיקר אצלינו דסומא חייב בכל המצות האמורות בתורה:

חסוּמָא חַיָּב בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר. וְאִם הָיָה מֻחְזָק לִתְקֹעַ בְּכָל שָׁנָה וְסִלְּקוּהוּ מִפְּנֵי שֶׁחָשְׁשׁוּ לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר דְּסוּמָא פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, אִם אֵין בָּקִי בִּתְקִיעָה כָּמוֹהוּ — יַחֲזִירוּהוּ לְמִנּוּיוֹ, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אֵין לְסַלְּקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא בָּקִי כָּמוֹהוּ, לְפִי שֶׁהָעִקָּר אֶצְלֵנוּ דְּסוּמָא חַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה:

טטומטום ואנדרוגינוס אין חייבין אלא מספק שמא הן זכרים לפיכך אינן מוציאין את אחרים שחייבים בודאי אבל מוציא הוא האנדרוגינוס את האנדרוגינוס כמותו שאינו חייב אלא מספק אבל אינו מוציא את הטומטום ואפילו טומטום כמותו אינו מוציא אף על פי ששניהם ספק דשמא לכשיקרע טומטום זה ימצא זכר ולכשתקרע זו תמצא נקבה:

טטֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵין חַיָּבִין אֶלָּא מִסָּפֵק שֶׁמָּא הֵן זְכָרִים, לְפִיכָךְ אֵינָן מוֹצִיאִין אֶת אֲחֵרִים שֶׁחַיָּבִים בְּוַדַּאי, אֲבָל מוֹצִיא הוּא הָאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֶת הָאַנְדְּרוֹגִינוֹס כְּמוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִסָּפֵק, אֲבָל אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הַטֻּמְטוּם, וַאֲפִלּוּ טֻמְטוּם כְּמוֹתוֹ אֵינוֹ מוֹצִיא אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם סָפֵק, דְּשֶׁמָּא לִכְשֶׁיִּקָּרַע טֻמְטוּם זֶה יִמָּצֵא זָכָר וְלִכְשֶׁתִּקָּרַע זוֹ תִּמָּצֵא נְקֵבָה:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org