Orach Chayim, Siman 50

אטעם למה אומרים משנת איזהו מקומן ובו ג' סעיפים:
קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה ותלמוד דברייתא דרבי ישמעאל היא במקום תלמוד שהמדרש כתלמוד ומפני שהיא תחלת תורת כהנים שהוא ראש לכל פרשת הקרבנות קבעוה אצל הקרבנות וכן משנת איזהו מקומן קבעוה אחר התמיד משום שנאמר ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי וכי בכל מקום מקטירין ומגישין אלא אלו תלמידי חכמים שעוסקין בהלכות עבודה בכל יום בכל מקום שהם מעלה אני עליהם כאלו מקטירים ומגישים לשמי ועוד מפני שבפרק זה אין בו מחלוקת והוא משנה ברורה למשה מסיני:

אטַעַם לָמָּה אוֹמְרִים מִשְׁנַת "אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן" וּבוֹ ג' סְעִיפִים:
קָבְעוּ לִשְׁנוֹת אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד פֶּרֶק "אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן" וּבְרַיְתָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אָדָם לִלְמֹד בְּכָל יוֹם מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד, דִּבְרַיְתָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא בִּמְקוֹם תַּלְמוּד שֶׁהַמִּדְרָשׁ כְּתַלְמוּד. וּמִפְּנֵי שֶׁהִיא תְּחִלַּת תּוֹרַת כֹּהֲנִים, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת — קְבָעוּהָ אֵצֶל הַקָּרְבָּנוֹת. וְכֵן מִשְׁנַת "אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן" קְבָעוּהָ אַחַר הַתָּמִיד, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי", וְכִי בְּכָל מָקוֹם מַקְטִירִין וּמַגִּישִׁין? אֶלָּא אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִין בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה בְּכָל יוֹם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם — מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ מַקְטִירִים וּמַגִּישִׁים לִשְׁמִי. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁבְּפֶרֶק זֶה אֵין בּוֹ מַחֲלֹקֶת וְהוּא מִשְׁנָה בְּרוּרָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי:

באין קריאת פרק זה וברייתא זו עולה ללימוד משנה ותלמוד אלא למי שמבין אבל מי שאינו מבין צריך ללמוד ולהבין שאם לא כן אינו נחשב ללימוד שאף בתפלה מוטב להתפלל בלשון שמבין אלא שיש לומר שאף שהוא אינו מבין הקב"ה יודע כוונתו ומבין אבל אם אומר המשנה ואינו מבין אינו נקרא לימוד כלל:

באֵין קְרִיאַת פֶּרֶק זֶה וּבְרַיְתָא זוֹ עוֹלָה לְלִמּוּד מִשְׁנָה וְתַלְמוּד אֶלָּא לְמִי שֶׁמֵּבִין, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין — צָרִיךְ לִלְמֹד וּלְהָבִין, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְלִמּוּד, שֶׁאַף בִּתְפִלָּה מוּטָב לְהִתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁאַף שֶׁהוּא אֵינוֹ מֵבִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ וּמֵבִין, אֲבָל אִם אוֹמֵר הַמִּשְׁנָה וְאֵינוֹ מֵבִין — אֵינוֹ נִקְרָא לִמּוּד כְּלָל:

גיש מקומות שאין אומרים איזהו מקומן בבית האבל מפני שאסור בתלמוד תורה ואין זה נכון שכל שהוא סדר היום אין בו משום תלמוד תורה לאבל כמו שיתבאר בסימן תקנ"ד ובי"ד סימן שפ"ד:

גיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אוֹמְרִים "אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן" בְּבֵית הָאָבֵל, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵין זֶה נָכוֹן, שֶׁכָּל שֶׁהוּא סֵדֶר הַיּוֹם — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תַּלְמוּד תּוֹרָה לָאָבֵל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקנ"ד וּבְיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן שפ"ד:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org