Orach Chayim, Siman 64

אדין הטועה בקריאת שמע ובו ד' סעיפים:
קראה למפרע לא יצא שנאמר והיו בהווייתן יהו במה דברים אמורים בסדר הפסוקים אבל אם הקדים פרשה לחברתה אע"פ שאינו רשאי יצא לפי שאינה סמוכה לה בתורה:

אדִּין הַטּוֹעֶה בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבוֹ ד' סְעִיפִים:
קְרָאָהּ לְמַפְרֵעַ — לֹא יָצָא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיוּ" — בַּהֲוָיָתָן יְהוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּסֵדֶר הַפְּסוּקִים, אֲבָל אִם הִקְדִּים פָּרָשָׁה לַחֲבֶרְתָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי — יָצָא, לְפִי שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ בַּתּוֹרָה:

בקרא פרשה וטעה בה אם יודע היכן טעה כגון שקרא כל הפרשה ודלג פסוק אחד באמצע חוזר לראש אותו הפסוק וגומר הפרשה שאם יקרא הפסוק במקום שנזכר נמצא קוראה למפרע (ואפילו דילג תיבה אחת או אות אחת או ששינה נקודה אחת על דרך שיתבאר בסימן קמ"ב צריך לחזור לראש הפסוק שטעה בו) ואם אינו יודע היכן טעה צריך לחזור לראש הפסוק ממקום שמסתפק בו בטעות כגון אם ידוע לו שאמר פסוק שמע בכוונה חוזר לואהבת ואם אינו יודע שאמר שמע בכוונה חוזר לשמע:

בקָרָא פָּרָשָׁה וְטָעָה בָּהּ, אִם יוֹדֵעַ הֵיכָן טָעָה, כְּגוֹן שֶׁקָּרָא כָּל הַפָּרָשָׁה וְדִלֵּג פָּסוּק אֶחָד בָּאֶמְצַע — חוֹזֵר לְרֹאשׁ אוֹתוֹ הַפָּסוּק וְגוֹמֵר הַפָּרָשָׁה, שֶׁאִם יִקְרָא הַפָּסוּק בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר נִמְצָא קוֹרְאָהּ לְמַפְרֵעַ (וַאֲפִלּוּ דִּלֵּג תֵּבָה אַחַת אוֹ אוֹת אַחַת, אוֹ שֶׁשִּׁנָּה נְקֻדָּה אַחַת עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קמ"ב — צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַפָּסוּק שֶׁטָּעָה בּוֹ). וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן טָעָה — צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַפָּסוּק מִמָּקוֹם שֶׁמִּסְתַּפֵּק בּוֹ בְּטָעוּת. כְּגוֹן, אִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁאָמַר פָּסוּק "שְׁמַע" בְּכַוָּנָה — חוֹזֵר לִ"וְאָהַבְתָּ", וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאָמַר "שְׁמַע" בְּכַוָּנָה — חוֹזֵר לִ"שְׁמַע":

גטעה בין פרשה לפרשה שהוא יודע שסיים פרשה ואינו יודע אם ראשונה ואם שניה חוזר לסיום פרשה ראשונה ויתחיל והיה אם שמוע:

גטָעָה בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁסִּיֵּם פָּרָשָׁה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם רִאשׁוֹנָה וְאִם שְׁנִיָּה — חוֹזֵר לְסִיּוּם פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה וְיַתְחִיל "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ":

דהיה עומד בוכתבתם ואינו יודע אם בוכתבתם שבפרשה ראשונה אם בוכתבתם שבפרשה שניה חוזר לוכתבתם שבפרשה ראשונה במה דברים אמורים כשלא התחיל למען ירבו ימיכם אבל אם התחיל למען ירבו ימיכם אין לו לחוש שמא התחיל כן אחר וכתבתם שבראשונה לפי שמן הסתם קרא כפי רגילתו שהורגל שלא לומר למען ירבו עד סיום פרשה שניה ומכל שכן אם מצא עצמו בתיבה אחרת באמצע פרשה חזקה שאמר כל מה שלמעלה ממנה:

דהָיָה עוֹמֵד בְּ"וּכְתַבְתָּם", וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בְּ"וּכְתַבְתָּם" שֶׁבְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה אִם בְּ"וּכְתַבְתָּם" שֶׁבְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה — חוֹזֵר לְ"וּכְתַבְתָּם" שֶׁבְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁלֹּא הִתְחִיל "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם", אֲבָל אִם הִתְחִיל "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם" — אֵין לוֹ לָחוּשׁ שֶׁמָּא הִתְחִיל כֵּן אַחַר "וּכְתַבְתָּם" שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם קָרָא כְּפִי רְגִילֻתוֹ שֶׁהֻרְגַּל שֶׁלֹּא לוֹמַר "לְמַעַן יִרְבּוּ" עַד סִיּוּם פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם מָצָא עַצְמוֹ בְּתֵבָה אַחֶרֶת בְּאֶמְצַע פָּרָשָׁה — חֲזָקָה שֶׁאָמַר כָּל מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org