Orach Chayim, Siman 102

אשלא להפסיק כנגד המתפלל ובו ה' סעיפים:
אסור לישב בתוך ד' אמות של המתפלל בין מלפניו בין מלאחריו בין מן הצדדים צריך להרחיק ד' אמות כי המקום אשר המתפלל עומד עליו אדמת קודש הוא הואיל ושכינה כנגדו כמ"ש בסי' צ"ז וצריך לנהוג כבוד במקום זה כל זמן שהוא מתפלל ומקומו של אדם הוא ד' אמות. ואם אינו רוצה להיות יושב ובטל שם אלא עסוק בתורה או בשירות ותשבחות מותר לישב שכשעוסק שם בדברי קדושה אין גנאי בישיבתו שם והוא שמוציא דברי תורה בפיו אבל הרהור בדברי תורה אינו מועיל לזה שהרהור אינו נראה וישיבתו נראית גנאי למקום קדוש:

1שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק כְּנֶגֶד הַמִּתְפַּלֵּל וּבוֹ ה' סְעִיפִים:
אָסוּר לֵישֵׁב בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל הַמִּתְפַּלֵּל, בֵּין מִלְּפָנָיו, בֵּין מִלְּאַחֲרָיו, בֵּין מִן הַצְּדָדִים — צָרִיךְ לְהַרְחִיק ד' אַמּו‍ֹת, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הַמִּתְפַּלֵּל עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא, הוֹאִיל וּשְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ"ז, וְצָרִיךְ לִנְהֹג כָּבוֹד בְּמָקוֹם זֶה כָּל זְמַן שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל, וּמְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם הוּא ד' אַמּוֹת.
וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּבָטֵל שָׁם אֶלָּא עָסוּק בַּתּוֹרָה אוֹ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת — מֻתָּר לֵישֵׁב, שֶׁכְּשֶׁעוֹסֵק שָׁם בְּדִבְרֵי קְדֻשָּׁה — אֵין גְּנַאי בִּישִׁיבָתוֹ שָׁם. וְהוּא שֶׁמּוֹצִיא דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּפִיו, אֲבָל הִרְהוּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה — אֵינוֹ מוֹעִיל לָזֶה, שֶׁהִרְהוּר אֵינוֹ נִרְאֶה וִישִׁיבָתוֹ נִרְאֵית גְּנַאי לְמָקוֹם קָדוֹשׁ:

ביש מי שאומר שאם היושב בצד המתפלל הוא חלש מותר לו לישב שאין ישיבתו נראית גנאי לפי שחולשתו מוכחת עליו שמפני כך ישב ויש לסמוך על דבריו אם אי אפשר לו בקל להרחיק ד' אמות ולישב שם:

2יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם הַיּוֹשֵׁב בְּצַד הַמִּתְפַּלֵּל הוּא חַלָּשׁ — מֻתָּר לוֹ לֵישֵׁב, שֶׁאֵין יְשִׁיבָתוֹ נִרְאֵית גְּנַאי, לְפִי שֶׁחֻלְשָׁתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו שֶׁמִּפְּנֵי כָּךְ יוֹשֵׁב, וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לְהַרְחִיק ד' אַמּוֹת וְלֵישֵׁב שָׁם:

גאם היושב ישב כבר ועמד זה בצידו להתפלל א"צ לקום שהרי זה בא בגבולו והוא שמתפלל בבית שלא יחדוהו לתפלה אבל בבית הכנסת שיחדוהו לתפלה צריך לקום מפני שהוא מקום המיוחד לכל ולא שייך לומר זה בא בגבולו ואפילו בביתו מדת חסידות הוא לקום כדי להרים מכשול מחבירו שעושה שלא כשורה שעמד להתפלל בתוך ד' אמות של היושב כבר בהיתר ואינו מחויב לקום מפניו וישיבתו היא גנאי למקום קדוש:

3אִם הַיּוֹשֵׁב יָשַׁב כְּבָר וְעָמַד זֶה בְּצִדּוֹ לְהִתְפַּלֵּל — אֵין צָרִיךְ לָקוּם, שֶׁהֲרֵי זֶה בָּא בִּגְבוּלוֹ. וְהוּא שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּבַיִת שֶׁלֹּא יִחֲדוּהוּ לִתְפִלָּה, אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁיִּחֲדוּהוּ לִתְפִלָּה — צָרִיךְ לָקוּם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָקוֹם הַמְיֻחָד לַכֹּל, וְלֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר זֶה בָּא בִּגְבוּלוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ — מִדַּת חֲסִידוּת הוּא לָקוּם, כְּדֵי לְהָרִים מִכְשׁוֹל מֵחֲבֵרוֹ שֶׁעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה שֶׁעָמַד לְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל הַיּוֹשֵׁב כְּבָר בְּהֶתֵּר וְאֵינוֹ מְחֻיָּב לָקוּם מִפָּנָיו, וִישִׁיבָתוֹ הִיא גְּנַאי לְמָקוֹם קָדוֹשׁ:

דאסור לעבור כנגד המתפללין בתוך ד' אמות שלפניהם שמא תתבטל כוונתם אבל בצידיהם מותר לעבור ולעמוד שם ולא ילך להלאה שלא יהיה כנגד פניהם שכל שיוכל לראותו אסור מפני שמתבטלת כוונתו וחכמי הזוהר אוסרים אפילו בצידיהם תוך ד' אמות:

4אָסוּר לַעֲבֹר כְּנֶגֶד הַמִּתְפַּלְלִין בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם, שֶׁמָּא תִּתְבַּטֵּל כַּוָּנָתָם. אֲבָל בְּצִדֵּיהֶם מֻתָּר לַעֲבֹר וְלַעֲמֹד שָׁם, וְלֹא יֵלֵךְ לְהָלְאָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּנֶגֶד פְּנֵיהֶם, שֶׁכָּל שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹתוֹ — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְבַּטֶּלֶת כַּוָּנָתוֹ. וְחַכְמֵי הַזֹּהַר אוֹסְרִים אֲפִלּוּ בְּצִדֵּיהֶם תּוֹךְ ד' אַמּוֹת:

האם השלים תפלתו והיה אדם אחד מתפלל אחריו אסור לפסוע ג' פסיעות עד שיגמור מי שאחריו את תפלתו שאם יפסע קודם לכן הרי הוא עובר כנגד המתפלל וצריך לדקדק בזה אפילו אם האחרון התחיל להתפלל אחריו מאחר שכבר התחיל:

5אִם הִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ וְהָיָה אָדָם אֶחָד מִתְפַּלֵּל אַחֲרָיו — אָסוּר לִפְסֹעַ ג' פְּסִיעוֹת עַד שֶׁיִּגְמֹר מִי שֶׁאַחֲרָיו אֶת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁאִם יִפְסַע קֹדֶם לָכֵן — הֲרֵי הוּא עוֹבֵר כְּנֶגֶד הַמִּתְפַּלֵּל. וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק בָּזֶה אֲפִלּוּ אִם הָאַחֲרוֹן הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל אַחֲרָיו, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִתְחִיל:

Vocalized Edition - Kehot Publication Society