Orach Chayim, Siman 584

אסדר קריאת התורה בראש השנה ובו ט' סעיפים:
אין אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים לפי שהקב"ה יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ואיך יאמרו שירה ואותם האומרים תהלים בכל יום ואירע להם בראש השנה ויום הכיפורים אמירת הלל מותרים לומר כדרכן כיון שאין אומרים אותן דרך שירה רק דרך תחינה ובקשה:

אסֵדֶר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ ט' סְעִיפִים:
אֵין אוֹמְרִים הַלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין וְסִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִים לְפָנָיו וְאֵיךְ יֹאמְרוּ שִׁירָה. וְאוֹתָם הָאוֹמְרִים תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם וְאֵרַע לָהֶם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲמִירַת הַלֵּל — מֻתָּרִים לוֹמַר כְּדַרְכָּן, כֵּיוָן שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתָן דֶּרֶךְ שִׁירָה רַק דֶּרֶךְ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה:

בונוהגים לומר אבינו מלכנו על הסדר ויש שמדלגין בראש השנה אבינו מלכנו חטאנו לפניך לפי שאין אומרים ווידוי בראש השנה שלא ליתן פתחון פה למקטרג אבל לומר פסוקים שיש בהן הזכרת חטא אין קפידא כיון שאינו דרך ווידוי ואפילו ווידוי ממש אין למנוע בשעת התקיעות שהשטן הוא מעורבב ונכון הדבר להתוודות בלחש בין התקיעות בשעה שהציבור אומרים יהי רצון מלפניך וכו':

בוְנוֹהֲגִים לוֹמַר "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" עַל הַסֵּדֶר. וְיֵשׁ שֶׁמְּדַלְּגִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ", לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים וִדּוּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמְּקַטְרֵג, אֲבָל לוֹמַר פְּסוּקִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַזְכָּרַת חֵטְא — אֵין קְפֵדָא, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ וִדּוּי. וַאֲפִלּוּ וִדּוּי מַמָּשׁ אֵין לִמְנֹעַ בִּשְׁעַת הַתְּקִיעוֹת שֶׁהַשָּׂטָן הוּא מְעֻרְבָּב. וְנָכוֹן הַדָּבָר לְהִתְוַדּוֹת בְּלַחַשׁ בֵּין הַתְּקִיעוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר אוֹמְרִים "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ וְכוּ'":

גצריך לומר סלח ומחל מחה והעבר חטאתינו ופשעינו כי מחילה גדולה מסליחה ופשע גדול מחטאת וצריך לבקש תחלה על המועט ואח"כ מוסיף והולך:

גצָרִיךְ לוֹמַר "סְלַח וּמְחַל מְחֵה וְהַעֲבֵר חַטֹּאתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ", כִּי מְחִילָה גְּדוֹלָה מִסְּלִיחָה וּפֶשַׁע גָּדוֹל מֵחַטָּאת, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ תְּחִלָּה עַל הַמּוּעָט וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ:

דצריך לומר רוע גזר בנשימה אחת דהיינו שיקרע הוא יתברך הרוע שבגזרה ומה שנשאר בגזירה יהיה לרחמים:

דצָרִיךְ לוֹמַר "רֹעַ גְּזַר" בִּנְשִׁימָה אַחַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּקְרַע הוּא יִתְבָּרַךְ הָרֹעַ שֶׁבַּגְּזֵרָה, וּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר בַּגְּזֵרָה יִהְיֶה לְרַחֲמִים:

האין אומרים אבינו מלכנו בשבת מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת ואפילו בערב שבת במנחה אין אומרים אותו:

האֵין אוֹמְרִים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לִתְבֹּעַ צְרָכָיו בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ:

ובראש השנה מאריכין בפיוטים ובתפלות עד חצות היום לכל הפחות ואם חל בשבת אין להאריך יותר מחצות אבל בחול יכול להאריך יותר במה דברים אמורים בפיוטים ובתפלות אבל בניגונים אין להאריך יותר מחצות כיון שהוא יו"ט:

ובְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַאֲרִיכִין בְּפִיּוּטִים וּבִתְפִלּוֹת עַד חֲצוֹת הַיּוֹם לְכָל הַפָּחוֹת, וְאִם חָל בְּשַׁבָּת אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר מֵחֲצוֹת, אֲבָל בְּחֹל יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּפִיּוּטִים וּבִתְפִלּוֹת, אֲבָל בְּנִגּוּנִים אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר מֵחֲצוֹת, כֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹם טוֹב:

זמוציאין שני ספרי תורה בראשון קורין חמשה מן וה' פקד את שרה עד פרשת העקידה לפי שבראש השנה נפקדה שרה ואם הוא שבת קורין בו שבעה ומפטיר קורא בספר תורה שני בפרשת פנחס ובחודש השביעי ומפטיר בתחלת ספר שמואל עד וירם קרן משיחו לפי שגם חנה נפקדה בראש השנה:

זמוֹצִיאִין שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה, בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין חֲמִשָּׁה מִן "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" עַד פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה, לְפִי שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה, וְאִם הוּא שַׁבָּת קוֹרִין בּוֹ שִׁבְעָה, וּמַפְטִיר קוֹרֵא בְּסֵפֶר תּוֹרָה שֵׁנִי בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי", וּמַפְטִיר בִּתְחִלַּת סֵפֶר שְׁמוּאֵל עַד "וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ", לְפִי שֶׁגַּם חַנָּה נִפְקְדָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה:

חויש מקומות שנוהגים לקרות התוקע ממנין חמשה העולים לספר תורה ויש מקומות נוהגים לקרות גם המתפלל מוסף וכן ביום הכיפורים:

חוְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לִקְרוֹת הַתּוֹקֵעַ מִמִּנְיַן חֲמִשָּׁה הָעוֹלִים לְסֵפֶר תּוֹרָה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִים לִקְרוֹת גַּם הַמִּתְפַּלֵּל מוּסָף, וְכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים:

טאם יש תינוק למול בראש השנה אין ממתינים למולו עד אחר גמר התפלה משום דזריזין מקדימין למצוה אלא מלין אותו אחר קריאת התורה קודם תקיעת שופר לפי שעל ידי תקיעת שופר הקב"ה זוכר עקידת יצחק טוב לסמוך המילה ברית אברהם ועקדת יצחק במה דברים אמורים במקום שמלין בבית הכנסת אבל במקום שנוהגים למול כל אחד בביתו מלין אותו אחר יציאה מבית הכנסת:

טאִם יֵשׁ תִּינוֹק לָמוּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה — אֵין מַמְתִּינִים לְמוּלוֹ עַד אַחַר גְּמַר הַתְּפִלָּה, מִשּׁוּם דִּזְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוָה, אֶלָּא מָלִין אוֹתוֹ אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה קֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר עֲקֵדַת יִצְחָק טוֹב לִסְמֹךְ הַמִּילָה בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָקוֹם שֶׁמָּלִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִים לָמוּל כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ — מָלִין אוֹתוֹ אַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org