Orach Chayim, Siman 29

אובו סעיף אחד:
אין לברך שום ברכה כשחולץ תפילין אפילו חולצן ערב שבת בין השמשות שאז חייב הוא לחלצן ששבת ויום טוב לאו זמן תפילין הוא וכשמניחן עליו לשם מצוה עובר על בל תוסיף מכל מקום כיון שאם מניחן עליו בלא כוונה לשם מצוה אין בזה איסור מן התורה אלא מדברי סופרים משום גזירה שמא יצא בהן לרשות הרבים כמו שיתבאר בסי' ל"א לפיכך לא שייך ברכה על זה כיון שבחליצת התפילין מצד עצמה אין בה מצוה ואין חולצן אלא משום גזירה ואצ"ל כשחולצן בחול סמוך לשקיעת החמה שאין לו לברך על זה שהרי לילה זמן תפילין הוא וא"צ לחולצן אלא שאין מורים כן כמו שיתבאר בסימן ל':

אוּבוֹ סָעִיף אֶחָד:
אֵין לְבָרֵךְ שׁוּם בְּרָכָה כְּשֶׁחוֹלֵץ תְּפִלִּין, אֲפִלּוּ חוֹלְצָן עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁאָז חַיָּב הוּא לְחָלְצָן, שֶׁשַּׁבָּת וְיוֹם־טוֹב לָאו זְמַן תְּפִלִּין הוּא, וּכְשֶׁמְּנִיחָן עָלָיו לְשֵׁם מִצְוָה עוֹבֵר עַל "בַּל תּוֹסִיף" — מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאִם מְנִיחָן עָלָיו בְּלֹא כַּוָּנָה לְשֵׁם מִצְוָה אֵין בָּזֶה אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֵצֵא בָּהֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לא, לְפִיכָךְ לֹא שַׁיָּךְ בְּרָכָה עַל זֶה, כֵּיוָן שֶׁבַּחֲלִיצַת הַתְּפִלִּין מִצַּד עַצְמָהּ אֵין בָּהּ מִצְוָה, וְאֵין חוֹלְצָן אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּשֶׁחוֹלְצָן בְּחֹל סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה שֶׁאֵין לוֹ לְבָרֵךְ עַל זֶה, שֶׁהֲרֵי לַיְלָה זְמַן תְּפִלִּין הוּא, וְאֵין צָרִיךְ לְחָלְצָן, אֶלָּא שֶׁאֵין מוֹרִים כֵּן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ל:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org